טלי שדות, תושבת רעננה ואם לרתם לוחמת לשעבר, לא האמינה שכך תיראה המציאות שלהן בשנת 2025. בתה, ששירתה כלוחמת ביחידת חילוץ והצלה, נפגעה בתאונת עבודה קשה במהלך עבודתה כמאבטחת. כתוצאה מהתאונה, רגלה נפגעה בצורה חמורה ולבסוף נקטעה. היום, לאחר שיקום ארוך וכואב, היא מתניידת בכיסא גלגלים – אבל הקרב האמיתי רק התחיל.
"השיקום הפיזי הוא רק חלק קטן", מספרת טלי. "המאבק האמיתי הוא על כל פעולה יומיומית שצריכה להיות מובנת מאליה – כמו לצאת מהבית, לרדת למדרכה, או ללכת עם הכלב לגינה". לדברי טלי השכונה שבה הן גרות – שכונה חדשה בנווה זמר, ברחוב יהודה עמיחי – אינה נגישה. "אין ירידות נוחות לכיסא גלגלים, והגינה הקרובה של הכלבים לא מותאמת לנכים ומלאה בחולות.
לאחרונה, ניסתה רתם לצאת עם הכלב שלה. כאשר הכלב משך אות והיא נפלה מכיסאה. מאז היא נאלצת להתגלגל עם כסאה לגינה מרוחקת יותר, ברחוב הנשיאים-ויצמן – מרחק ארוך יחסית. "זה לא הגיוני שבשכונה חדשה אין תשתיות נגישות. זו לא בקשה למותרות – זו זכות בסיסית", טוענת טלי.
הן פנו לראש העיר שלוש פעמים דרך המייל, אך לא קיבלו כל מענה לדבריהן. כשהפניות הרשמיות כשלו, רתם העלתה את הסיפור לרשתות החברתיות – אינסטגרם וטיקטוק. "ביום שראיתי את ראש העיר מצטלם עם מילואימניקים ליד עגלת הקפה – באותה הגינה שבתי לא יכולה לגשת אליה – הבנתי שאין מי שמקשיב. כתבתי בפורום תושבים, פניתי למוקד העירוני – רק אז התחילו להתייחס אלינו.
הבת, שלמרות הפציעה מתעקשת לשוב לחיים מלאים, מתאמנת כיום בבית הלוחם, מתחרה בספורט, ונרשמה ללימודים. אך גם עם כל הכוחות הנפשיים, היא לא מצליחה להתגבר על המכשולים הפיזיים בעיר.
"היא נלחמה במדינה, ועכשיו נלחמת בה", אומרת טלי בכאב. "אנחנו לא מבקשות רחמים – רק שוויון בסיסי. נגישות אמיתית. שילדה נכה תוכל לצאת מהבית בלי ליפול, בלי לחשוש, ובלי להרגיש שהיא בלתי נראית".
תגובת עיריית רעננה: מעיריית רעננה נמסר בתגובה: "מדובר בגינה חדשה, כמו עמדת הקפה – כל האזור יונגש בתקופה הקרובה."
נתקלתם או שמעתם על מחדלים בעיר? מוזמנים לפנות אלינו.
