חשיפה: חברת BSW מרעננה מפעילה בית ספר לסייבר עבור צבא קטאר

בשקט ובחשאיות, קבוצת BSW מרעננה – אחת מחברות הסייבר הפחות מוכרות לציבור הרחב – מפעילה בשנים האחרונות בית ספר לסייבר בלב הבירה הקטרית דוחה, שמיועד לא פחות ולא יותר מאשר לחיילי צבא קטאר. כך נחשף היום (חמישי) בכתבת תחקיר ב-TheMarker.

הקמת מרכז ההכשרה – שכבר יצא לדרך בשנת 2018 – נעשתה במסגרת הסכם בין BSW לבין משרד ההגנה הקטרי, במסגרתו הוקמו שני מתחמי הדרכה מתקדמים בתוך בסיסים צבאיים. הפרויקט כולו נועד לבנות תשתית של כוח אדם מקומי, שיעסוק בתחומי *הגנת סייבר, בינה מלאכותית, ניטור תשתיות קריטיות ותגובה לאיומים טכנולוגיים*.

⁠"מדובר בבית ספר צבאי מלא הכולל קורסים מעשיים ותיאורטיים, הדמיות מתקדמות, ולוחמת סייבר טקטית", נכתב בדיווח.

רעננה, שמוכרת בעיקר כעיר מגורים שקטה במרכז השרון, הפכה בעשורים האחרונים לאחת מערי ההייטק המובילות בישראל. בעיר פועלות חברות ענק כמו Microsoft, Amdocs, HP, NICE ו־DriveNets, לצד עשרות סטארטאפים בתחום הסייבר, הפינטק והבינה המלאכותית. על הרקע הזה, צמיחתה של חברת BSW בעיר איננה מפתיעה – אך העובדה שדווקא חברה מישראל מפעילה בית ספר צבאי למדינה שאין לה יחסים דיפלומטיים עם ירושלים, מעוררת עניין חריג.

BSW, שבסיסה ברעננה אך מחזיקה סניפים גם בסינגפור, ניו יורק, ציריך, מדריד ובוגוטה, מתמחה בפתרונות טכנולוגיים בתחומי ביטחון לאומי, הגנת תשתיות, ואנליטיקה של ביג דאטה. בשנים האחרונות צברה החברה מוניטין בקרב ממשלות וגופי ביטחון, והפרויקט הקטרי מוגדר כיום כאחד המרכזיים בפעילותה.

לפי פרסומים זרים, BSW פועלת במודל של *"אקדמיות סייבר"* – מתחמים סגורים ברמת סיווג גבוהה, בהם מועברים תכני הכשרה, סימולציות ולמידה חווייתית ברמה צבאית־מבצעית.

למרות האופי הרגיש של שיתוף הפעולה עם מדינה שאין לה יחסים דיפלומטיים עם ישראל, משרד הביטחון טרם התייחס רשמית לדיווח, ונכון להיום לא ברור האם הופעל פיקוח כלשהו מצד גורמי ביטחון ישראליים בנוגע לפעילות החברה. ב-2018, יש לציין, טרם נחתם הסכם השלום בין ישראל לאיחוד האמירויות, ובוודאי שלא עם קטאר.

הפרסום מעלה שאלות אתיות כבדות משקל: האם לגיטימי שחברה ישראלית תכשיר חיילים זרים במדינה אשר שומרת על קשרים עם ארגונים עוינים לישראל? האם מדובר ב"ייצוא טכנולוגי" בלבד, או בשיתוף פעולה אסטרטגי שיש לו גם השלכות גיאו-פוליטיות?

בימים שבהם הגבול בין סייבר אזרחי לצבאי מיטשטש, החשיפה עלולה לעורר לא רק דיון ציבורי – אלא גם שאלות רגולטוריות שעדיין לא קיבלו מענה ברור.