מהם הדברים שאותם אנו מטפחים? ומהם הדברים שעבורם אנו מפנים זמן מזמננו הפרטי?
רשימת פשעים כל כך מגוונת בפסוק אחד. הראשונה היא פשוט היעדר הכנסת אורחים, בעוד השנייה היא כמעט נסיון לרצח עם !
התשובה היא שהשניים דווקא קשורים זה לזה. אילו היה כאן רק עניין של חוסר גילוי נדיבות במהלך מסענו במדבר, אולי ניתן היה להצדיק זאת בכך שהם היו בעצמם עניים וחסרי כל. אולי עמון ומואב היו בתקופת שפל כלכלי ולכן לא היו מסוגלים להכניס אורחים?
אולם כאשר אנו רואים שבלעם הנביא נשכר על ידם כדי לקלל את העם היהודי, או אז אנו יודעים שכסף לא היה הבעיה. בלעם היה יועץ יקר מאוד. "בית מלא זהב וכסף" היה המחיר שנקב בו. אם מצאתם כסף לשלם לו, אזי הייתם יכולים גם למצוא כמה שקלים כדי לתת קצת לחם ומים לנוסעים העייפים והרעבים. העובדה שהם היו מוכנים לשלם לבלעם סכום כל כך מופרז מוכיחה את גודל פשעם .
עמון ומואב אולי נכחדו, אך מורשתם ממשיכה לחיות.
לעתים תכופות פונים לאדם בבקשה לסייע לדבר בעל ערך והוא טוען שאין לו אמצעים לעזור, אך ביום המחרת הוא מבזבז כספים רבים בהימורים? אנו עסוקים מדי מכדי להגיע להרצאה בבית הכנסת, אך יש בידנו שפע של זמן כדי שנוכל להרשות לעצמנו להרוג ערב במשחק פוקר.
זה מזכיר לי אדם ששאל אותי אם הוא באמת צריך לשים מזוזות על כל משקופי הדלתות בביתו. כשאמרתי שכן, הוא נאנח אנחה עמוקה. "אוי, רבי, אבל בדיוק בניתי בית חדש עם שמונה עשר חדרים. אתה מתאר לעצמך כמה יעלו לי המזוזות?!"
מצויים אנו עתה בחודש אלול, וזהו הזמן להסתכלות פנימה ולחשבון נפש לפני ראש השנה, יום הדין שלנו. בואו נהרהר באופן שבו אנו מוציאים את כספנו ובאופן שבו אנו מעבירים את זמננו ונשתדל כמיטב יכלתנו להיות עקביים וישרים בפני אלוקים ואדם.
