ברעננה, כמו בערים רבות בישראל, האוכלוסייה המבוגרת נמצאת תמיד בקדמת תשומת הלב של אגף השירותים החברתיים. אך מאז פרוץ המלחמה, הצרכים גדלו, הפניות התרבו והאתגרים הפכו מורכבים יותר.
משה שבתאי, ראש צוות לרווחת האוכלוסייה המבוגרת, וליאור פאיאנס-אברהם, מנהלת מערך ההתנדבות העירוני למבוגרים ובית המתנדב, מתארים מציאות של עבודה אינטנסיבית סביב השעון – לצד ניסיון מתמשך להעניק מענה רחב ככל האפשר.
שבתאי מסביר כי גם בשגרה מעניק האגף מגוון שירותים:
"אנחנו מטפלים בקשישים באמצעות צוות עובדים סוציאליים, ומספקים סיוע כלכלי, תמיכה רגשית ומיצוי זכויות". לדבריו, מיצוי זכויות כולל תיווך מול גופים כמו ביטוח לאומי ומשרד השיכון, בנושאים כגון חוק סיעוד וסיוע בשכר דירה.
לצד זאת פועלים שירותים טיפוליים וחברתיים: טיפול רגשי סביב אובדן, קבוצות תמיכה לאלמנים ואלמנות, ותשע קבוצות לבני משפחה מטפלים – בני זוג וילדים של אנשים עם מחלות כרוניות כמו דמנציה ופרקינסון. בנוסף פועלים מרכז הכנה לפרישה, קבוצות שיח לאנשים בודדים ומועדונים חברתיים הכוללים פעילות גופנית, יצירה ותכני אקטואליה.
אלא שמאז תחילת המלחמה, התמונה השתנתה.
"אנחנו מקבלים הרבה יותר בקשות למתנדבים", אומר שבתאי. "בעיקר קשישים שפוחדים להיות לבד. יש גם כאלה שהילדים שלהם לא יכולים להגיע – בגלל המצב או עומסים משפחתיים".
מאות פניות – צורך כפול: פיזי ורגשי
לדבריו, הפניות מתמקדות בשני תחומים מרכזיים: צרכים בסיסיים וסיוע רגשי.
"יש בקשות לעזרה ברכישת תרופות ומצרכים, לצד עלייה משמעותית בפניות לסיוע נפשי. אנשים פוחדים ורוצים פשוט לדבר".
כדי לתת מענה, הורחבה פעילות העובדים הסוציאליים, כולל שיחות טלפון יזומות.
"יש לנו עובדת שמתקשרת לעשרות קשישים, והרשימה רק הולכת וגדלה – גם לאנשים שלא היו מוכרים לנו בעבר".
אחד האתגרים הבולטים בתקופה זו הוא סוגיית המיגון:
"יש שכונות ותיקות ללא ממ"דים או מקלטים נגישים. יש קשישים שזקוקים לליווי כדי להגיע למקלט. זו לא בעיה ייחודית לרעננה, אלא תופעה רחבה. אנחנו נותנים ייעוץ לפי הנחיות פיקוד העורף – אבל יש סוגיות שהמדינה צריכה לתת להן פתרון".
תרופות, מזון וסיוע – עד פתח הבית
לצד פעילות הרווחה, פועל מערך ההתנדבות העירוני בראשות פאיאנס-אברהם, שמתמודד עם עלייה חדה בפניות.
"יש המון פניות – גם מהקשישים עצמם וגם מבני משפחה", היא אומרת.
"רבים חוששים לצאת מהבית בגלל האזעקות, ויש כאלה שאין להם מי שיביא להם תרופות או אוכל".
לדבריה, תחושת הבדידות החריפה בתקופה האחרונה:
"הבדידות קשה יותר עכשיו. יש גם קשיים פיזיים – למשל אנשים שמתקשים לרדת למקלט – וגם מקרים שאין להם פתרון מיידי, כמו בקשות לפינוי".
אחד הצרכים שעלו במיוחד הוא סיוע טכנולוגי:
"קשישים רבים רוצים להיות מחוברים להתראות פיקוד העורף, אבל מתקשים להשתמש בטכנולוגיה. יש גם כאלה עם מכשירי שמיעה שלא שומעים אזעקות".
שכנות טובה ומעורבות קהילתית
כדי לתת מענה, הופעלו מספר פתרונות מבוססי התנדבות.
"יש לנו מערך מתנדבים שמביאים תרופות ומוצרי בסיס כמו חלב ולחם – עד הבית", אומרת פאיאנס-אברהם.
בנוסף הושק פרויקט "שכנות טובה", במסגרתו גויסו ועדי בתים לסיוע מקומי:
"בדקנו היכן מתגורר כל קשיש, ופנינו לוועדי בתים כדי לוודא שיש מי שנמצא בקשר – אם זה לדפוק בדלת, לשאול לשלומו או לסייע בירידה למקלט".
מהלך נוסף כלל שיחות טלפון יזומות לאלפי קשישים בעיר:
"המטרה הייתה פשוט לשאול מה שלומם ואם הם צריכים משהו. בעקבות השיחות הגיעו גם פניות נוספות".
לצד זאת פועלים פרויקטים נוספים: שיחות להפגת בדידות בשיתוף ארגון "באים לטוב", סיוע דיגיטלי לקשישים, וסיירת תיקונים המטפלת בתקלות בבית – כולל בעיות בממ"דים.
"רוח התנדבות אמיתית"
לסיכום אומרת פאיאנס-אברהם:
"יש ברעננה רוח התנדבות משמעותית. אנשים נרתמים ועוזרים. בסופו של דבר, הפעילות משלבת בין שירותים מקצועיים של הרווחה לבין מערך מתנדבים רחב – שמנסה לתת מענה למציאות משתנה. נשמח מאוד לצרף מתנדבים נוספים".
להצטרפות למערך ההתנדבות: 050-4067018
