"שיחה על הבמה עם אברי גלעד" – כך קראו למפגש יוצא הדופן שהתקיים בבית יד לבנים ברעננה, ללא ספק האכסניה התרבותית הכי מסקרנת באזור.
במקום הזה זכיתי לשמוע הרצאה מרתקת של העיתונאי עומרי אסנהיים שדיבר על עבודתו. זה גם מה שחשבתי שצפוי לי במפגש עם העיתונאי הכי מקורי בטלוויזיה אברי גלעד, עד שהוא פתח את הפה והבנתי שהמפגש הזה לא דומה לשום דבר שראיתי, כמו שאברי לא דומה לשום עיתונאי ששמעתי.
האיש הזה מייצר הרבה כותרות, רובן כך הוא מעיד על עצמו, נובעות משעמום, שהוא תוצר לוואי של בעיות קשב וריכוז שהוא נושא עמו מילדותו. כך גם נראית ההרצאה שלו, שבה הוא נראה מפתיע את עצמו, לא פחות מהקהל, מה שמבטיח ששום הרצאה שלו לא תהיה דומה לקודמתה.
במשך קצת יותר משעה אברי שיתף את הקהל בסיפור חייו, בילדות בצל אב חרדתי ("הוא חטף כאפה כפולה – מאמא שהכתה את אביו והתאבדה וממנגלה שרצח את אביו") שגרמה לו להבין שאנחנו "כאב שעובר מדור לדור".
אברי שיתף בכנות מדהימה בחוויות ובסיפורים מאחורי הקלעים של הקריירה העשירה שלו. הוא דיבר על החלטות, התמודדויות, בחירות בחיים, שינויים נפשיים והתבגרות. כמו כן, עסק בעבודתו ברדיו ובטלוויזיה, בהנחיה בזוג ובשידורי בוקר, ושיתף בתובנות ששינו את חייו בעקבות לימוד שיטת ימימה – נושא ששווה הרצאה בפני עצמה.
בסופו של דבר התכנס אברי לתוך המסרים המרכזיים של מסע חייו – להיות לא מאושר (כי מאושר הוא אדם שהאושר שלו נובע מאישור של אחרים) אלא מאשר, אדם שמאשר יום יום את קיומו ומודע לשליחות הגדולה שלקח על עצמו – בנושא הקנאביס הרפואי, תרופה טבעית לבעיות קשב וריכוז ובכלל שיח מחבר ולא מפלג.
האירוע היווה הזדמנות ייחודית להכיר את גלעד מזווית אישית וקרובה, ולשמוע ממנו על המסע שעבר לאורך השנים. אני מאוד נהניתי מהערב הזה ואני כבר מחכה לממתק התרבותי הבא שאטעם ביד לבנים.
