בימים של מתיחות ביטחונית, כאשר אזעקות נשמעות לעיתים קרובות והעורף הישראלי מתמודד עם איומים מתמשכים, מערך החירום של מד״א עובר לפעילות מוגברת. מאחורי כל קריאת חירום עומד מוקד 101 הארצי – מערכת מורכבת שמנתבת בתוך שניות צוותים רפואיים לאירועים ברחבי הארץ.
בראש המוקד הארצי עומד יובל אליהו מפתח תקווה, שמכיר את הארגון מבפנים כבר מגיל צעיר. בראיון הוא מספר על ההיערכות המיוחדת באזור השרון – הכולל את כפר סבא, רעננה, הרצליה והוד השרון – ועל הדרך שבה מד״א נערך לתת מענה גם בתרחישים מורכבים של נפילות טילים ופגיעות בעורף.
ממד״א נוער לניהול מוקד החירום הארצי
אליהו הצטרף למד״א כבר בגיל 15 כמתנדב נוער.
“כמו הרבה בני נוער בישראל, התחלתי בהתנדבות באמבולנסים בתחנת פתח תקווה. הייתי מגיע למשמרות מדי שבוע ומאוד התחברתי למקצוע”, הוא מספר.
לדבריו, כבר אז ידע כי עתידו בעולם רפואת החירום.
“הסתכלתי על הפרמדיקים בהערצה. מדובר באנשי מקצוע עם הסמכויות הרפואיות הרחבות ביותר בשטח, וידעתי שזה הכיוון שאליו אני רוצה להגיע”.
בהמשך התקבל לקורס פרמדיקים בצה״ל, שירת כפרמדיק בסיירת גולני ואף פיקד בקורס פרמדיקים. בינואר 2020 השתחרר מהצבא – אך המציאות העולמית טרפה את הקלפים.
“לקחתי חודש לנוח ולהתרגל לחיים מחוץ לצבא ואז פרצה הקורונה. במקום הטיול הגדול שתכננתי, מצאתי את עצמי נכנס לעבוד במד״א במוקד הקורונה”.
לאחר מכן עבר קורס תורני מוקד 101 והחל לענות לשיחות החירום. משם התקדם במהירות במערכת – ממסייע במוקד, דרך קצין משאבים מוקדי ועד קצין משמרת האחראי על שיגור האמבולנסים וניהול כלי ההצלה במרחב. לאחר כשנתיים בתפקיד מונה למנהל המוקד הארצי.
כך נערכים לנפילות טילים באזור השרון
לדברי אליהו, ההיערכות למצבי חירום אינה מתחילה כאשר נשמעת האזעקה הראשונה.
“ההכנות מתחילות הרבה לפני. כל המוקדים וכל המרחבים במד״א נערכים מראש. אזור השרון נמצא תחת מרחב ירקון, וגם שם מתבצעות הכנות מקיפות”.
כאשר נשמעת אזעקה – המערכת כבר עוברת לפעילות מלאה.
“ברגע שנשמעת האזעקה הראשונה אנחנו עוברים למה שנקרא איוש מלא. המשמעות היא שכל האמבולנסים וכל רכבי ההצלה שיש בארגון מאוישים ומוכנים לפעולה”.
המשמעות בשטח היא הגדלה משמעותית של הכוחות הזמינים. מעבר לצוותים שנמצאים בתחנות, מופעל גם מערך כוננים.
“יש לנו כוננים שמפוזרים ברחבי אזור השרון. אלה נהגי אמבולנס שלוקחים אמבולנס הביתה ומוכנים לקריאה. גם אם הם בבית עם המשפחה, אם מתקבלת קריאה קרובה – המוקד מזניק אותם והם יוצאים מיד”.
כך מטפלים בזירה של פגיעה בעורף
כאשר מתרחשת פגיעה באזור מגורים, צוותי מד״א פועלים לפי תרחישים שמתורגלים במשך שנים.
“כאשר הצוותים מגיעים לזירה יש מפקד אירוע. אנחנו עובדים בשיתוף פעולה עם המשטרה, כיבוי האש ופיקוד העורף”.
בשלב הראשון מבוצע מיון רפואי לנפגעים.
“אנחנו מבצעים טיפול ראשוני ומיון לפי מצבם של הנפגעים. לאחר מכן מפנים אותם לבתי החולים וממשיכים להעניק טיפול רפואי בדרך”.
לדבריו, הצוותים ערוכים לפעול גם באזורים מורכבים – כולל שכונות ותיקות שבהן אין ממ״דים.
עשרות אלפי מתנדבים
אחד המאפיינים הייחודיים של מד״א הוא ההסתמכות על מתנדבים.
“יש לנו מעל 30 אלף מתנדבים מכל שכבות האוכלוסייה – בני נוער, מבוגרים ואנשים בעלי קריירה בתחומים שונים: עורכי דין, רופאים, אנשי הייטק ועוד, שמגיעים לעשות משמרות באמבולנסים”.
בנוסף פועל בארגון גם מערך מתנדבים מקצועי.
“למשל, אנחנו עובדים עם מיילדות מוסמכות שמתנדבות ככונניות. אם יש לידה בסביבה הן יכולות להגיע במהירות ולתת מענה מקצועי”.
עם זאת, בזמן חירום מתנדבי הנוער אינם עולים לאמבולנסים.
“אנחנו שומרים על ביטחונם. לעיתים אנחנו נדרשים לתת מענה תחת אש”.
כך מצטרפים להתנדבות במד״א
מי שמעוניין להצטרף למערך ההתנדבות של מד״א יכול לעשות זאת דרך אתר הארגון או באמצעות מוקד המידע בכוכבית 801, שם ניתן לקבל פרטים על הקורסים ולהירשם.
בימים שבהם העורף הישראלי מתמודד עם איומים מתמשכים, אנשי מד״א והמתנדבים שלהם נמצאים בכוננות מלאה.
עבור תושבי השרון – המשמעות ברורה: כאשר מתרחש אירוע חירום, יש מי שכבר נמצא בדרך.
