"הצעירים האלו הגיעו לנובה כדי לרקוד ונרצחו ברגעים הכי יפים של החיים.. הילדים בני ה19 שרק התגייסו ונפלו.. בילו בברים.. זה אך מתבקש להנציח אותם בברים"
נירה שרון,נשואה+3,פעילה חברתית קהילתית ברעננה, תושבת קריית שרת, עובדת מינהלת העסקים העירונית כמקדמת קשרי עסקים וקהילה, מעידה על עצמה שאין יום שעובר מבלי שתעשה משהו למען האחר.
"אני מתנדבת סדרתית וכתושבת העיר חשוב לי שלכולם יהיה טוב-אני אישה של חיבורים-ומכל שיתוף פעולה שמניב הצלחה-אני מאושרת
ככה חונכתי וכך אני מחנכת את ילדיי. בני דין גם הוא כמוני מתנדב בכל רמ"ח אבריו- ליצן רפואי טיפולי, מתנדב בכל יום שישי בבית השמש (מעון למבוגרים דמנטיים ברעננה) ובבית לוינשטיין במחלקות הילדים ומאז המלחמה במחלקות הפצועים"
שרון, אינה נחה לרגע- מאז תחילת המלחמה נסעה מספר פעמים לדרום לקטיף עגבניות במושב מבטחים, ארזה משלוחי מזון לחיילים, סייעה ועדיין מסייעת למפונים מהדרום והצפון שמתגוררים בעיר והכל "בהכי אהבה שיש"
"נושא ההנצחה, הזיכרון והכבוד לחללי צה"ל – קשור לעובדה שגדלתי על ברכיו של מי שלחם מגיל 16 בהגנה, והיה בין מקימי הצנחנים וגבעתי. אבי יצחק ז"ל, הזכיר לנו ש"טובי החברים שלי נפלו על קידוש הדגל" ומשפט זה השריש בנו-בנותיו, חתניו, נכדיו-את היראה לדגל!
אחיותיי ואני שירתנו בגאווה עצומה בצבא, ילדיי שירתו בתפקידים משמעותיים ביותר ובן זוגי עדיין מתנדב לשירות מילואים פעיל באחד התפקידים הקשים שקיימים עלי אדמות במיוחד בתקופה זו!
כבר למעלה מ20 שנה אנחנו והילדים עולים בכל יום זיכרון לחללי צה"ל ,לקריית שאול כדי לעמוד ליד קבריהם של שורדי שואה שעלו לארץ ונפלו במלחמת העצמאות והיו נצר אחרון למשפחתם שנספתה בשואה.
הפרויקט ההתנדבותי המשמעותי ביותר עבורי מ2011 הוא ארגון ותפעול לוגיסטי ואופרטיבי של משלחות מבוגרים למסעות לפולין- זו השליחות שלי וכחברה בצוות המוביל של "זיכרון בסלון " ברעננה, השליחות הזו רק מתעצמת"
שרון מספרת שמאז השבת ההיא הכל- ההתנדבות, המסעות לפולין, הדגל, נצר אחרון והעובדה שבעלה משה, בשירות מילואים במה שנודע כ"הותר לפרסום" – התפרץ אצלה בעשייה מטורפת.. ובערב ההוא, כשישבה מול קיר ההנצחה העצוב-ידעה שזה הדבר הבא שעליה לעשות – הנצחה וזיכרון!
"מיד למחרת העליתי פוסטים בפייסבוק ובקבוצות הווצאפ שאני מחפשת סטיקרים להנצחה. שנייה לאחר שהעליתי פוסט בפייסבוק בקבוצת "סיפורי נובה" ,התחילו לזרום הודעות וטלפונים מהורים וחברים מכל רחבי הארץ, שרק מבקשים להנציח את קרוביהם. קיבלתי עשרות סטיקרים -שכל אחד ואחד הוא עולם ומלואו. שניים מנרצחי הנובה, תושבי רעננה, אלון ורבר וגיא אילוז(שגופתו עדיין בעזה) היו חבריה של ביתי זיו שהפכתי אותה למדביקה בבר שבו היא עובדת בהרצליה. כחלק מההנצחה אני דואגת להעביר לכל משפחה ששולחת לי את הסטיקר, את הצילום של הסטיקר המודבק. התודות המרגשות שאני מקבלת, נותנות לי את הכוח להמשיך ורק מוכיחות שההנצחה הזו חייבת להתרחב!
כמתנדבת הבית של מרכז קהילתי "קשת" בשכונה שלי,אני שוקדת בימים אלו על הכנת תערוכה לקראת ה7.10 .בתכנון – פינות זיכרון מיוחדות לנרצחי הנובה, חללי צה"ל וכמובן לחטופים שעדיין שם.
פניתי למספר ברים ברעננה שכבר החלו להקים פינות הנצחה(אלמנט בר, השובך,BFF) ובקרוב גם במתחם הצעירים העירוני. אני מזמינה בעלי ברים נוספים להצטרף ולהקים פינות הנצחה. יש לי סטיקרים שרק ממתינים.. nira150@walla.com
