נגעתי בך הרגשתי אותך, ידעתי שזה אתה – גיאצוק שלי, חזרת אלינו" אלפים ליוו את גיא אילוז בדרכו האחרונה

מישל אביו של גיא: "נגעתי בך, הרגשתי אותך, ידעתי שזה אתה – גיאצוק שלי, חזרת אלינו" ראש העיר חיים ברוידא: "עיר שלמה מרכינה ראש – אסור לנו להרפות עד שכולם יחזרו" גיא אילוז, בן העיר רעננה, נחטף בידי חמאס בשבעה באוקטובר, נרצח בשבי והושב לקבורה ראויה בישראל

נגעתי בך, הרגשתי אותך, ידעתי שזה אתה – גיאצוק שלי, חזרת אלינו" אלפים ליוו את גיא אילוז בדרכו האחרונה
נגעתי בך, הרגשתי אותך, ידעתי שזה אתה – גיאצוק שלי, חזרת אלינו" אלפים ליוו את גיא אילוז בדרכו האחרונה

אלפים מתושבי רעננה והסביבה ליוו היום (רביעי) את גיא אילוז ז״ל בדרכו האחרונה, לאחר שנחטף על ידי מחבלי חמאס בשבעה באוקטובר, נרצח בשבי והושב לישראל לקבורה בכבוד.

מסע הלוויה החל בראשון לציון והסתיים בבית העלמין בכפר נחמן ברעננה. לאורך הדרך עמדו תושבים רבים, חלקם עטופים בדגלי ישראל ובסרטים צהובים, כשהם מוחים כפיים ושרים לזכרו של בן העיר שנחשב במשך חודשים לחלל חטוף.

אביו של גיא, שבחר לשאת דברים אישיים ומטלטלים, תיאר את רגע הזיהוי באבו כביר:

"והנה אני, הבוקר, נוסע לאבו כביר כדי לזהות אותך ולהיפרד ממך. הסירו את הסדין הלבן – והדבר הראשון שראיתי היה את אותו חיוך שלך, את אותה אופטימיות, את שלוות הנפש ואת האצילות שכה אפיינה אותך.

נגעתי בך, ניסיתי להריח אותך, ליטפתי אותך – כל עצם שבך. ראיתי אותך, הייתי איתך לבד, וברגע ההוא הרגשתי בכל ליבי – זה אתה.

כן, אני יודע גיאצוק שלי, שחזרת אלינו. חזרת לחיק המשפחה, לחיק כל חבריך, ולמיליוני אזרחים שהסיפור שלך נגע בהם."

דבריו הרעידו לבבות וגרמו לרבים מהנוכחים לבכות. דממה מוחלטת השתררה ברחבה, כשאב שכול נפרד מבנו האהוב – שהפך לסמל של תקווה ושל נאמנות למולדת.

ראש עיריית רעננה, חיים ברוידא, שנכח בהלוויה, אמר:

דרושים לעיריית רעננה

"עיר שלמה מרכינה ראש. אסור לנו להרפות עד שכולם יחזרו. אנחנו ברעננה מחכים לעומר נאוטרה – לא יעלה על הדעת שמי שחרף נפשו על אדמת המולדת לא ייטמן בה."

גיא אילוז, בן העיר רעננה, נחשב שנתיים לחלל חטוף לאחר שנרצח בשבי. בצמוד לחלקת קברו של גיא אילוז נטמנו גם אלמוג סרוסי ז״ל, שנחטף ונרצח בשבי חמאס, ואלון ורבר ז״ל, שנרצח במסיבת הנובה. שלושת בני העיר רעננה,השבת גופתו אפשרה למשפחה לקיים לו קבורה יהודית ולסגור פרק כואב של המתנה, חרדה ותקווה שלא כבתה.

העיר רעננה נפרדה היום מבנה האהוב – אך נשבעה לזכור, להיאחז באחדות, ולהמשיך להיאבק עד שישובו כל הבנים הביתה.

כתבות קשורות

השארת תגובה

גלילה לראש העמוד
דילוג לתוכן