הכל התחיל בשיחת חברות תמימה. עיני מקיבוץ בארי שממש בימים אלה נכנסת לביתה הזמני בקיבוץ חצרים עד שבארי תוקם מחדש, מספרת לבתי נגה שהיא יוצאת לקנות סוכה כי הנוחבות שתקפו את בארי בשמחת תורה השמידו גם את הסוכה הענקית שלהם (מצ"ב תמונה…). נגה, שיודעת כמה כסף חברתה – וכל חברי בארי – מוציאים על ה"יישוב מחדש הזמני" עצרה אותה – "תני לי כמה דקות, אולי נצליח לחסוך לכם לפחות את ההוצאה הזו".
כאן אני מקבל טלפון מנגה – אבא, אתה מגויס. שלח הודעה בקבוצות שלך: מחפשים תורם לסוכה 3 על 6 מ'. בקשה של נגה עבורי זו פקודה ואני מוציא הודעה. 3-4 שורות. לא עוברת וכבר קיבלתי תשובה "אני אטפל בזה"… (ותודה לגופי בן מחזור ממדרשית נעם שלא התראנו עשרות שנים!). אבל זה לא מסתיים כאן – אני מקבל עוד עשרות תגובות, כולם רוצים לתרום…
אני חוזר לנגה – יש עוד משפחות שצריכות? התותחית כבר מקימה טבלה ומבקשת ממשפחות בארי להשתבץ שם משפחה וגודל סוכה… במקביל מורידה עלי פקודה נוספת – תפרסם!: "לאחר האירועים הקשים שחלו בשמחת תורה בשנה שעברה, קהילת קיבוץ בארי בונה את ביתה הזמני בחצרים.
הסוכות שהושחתו באסון, היו סמל לשמחה לחיבור ולאחדות, בואו נעזור להם לחוות את חג הסוכות כפי שמגיע לכל אחד ואחת.
כל מי שמוכן לתרום אנא מלאו את הטבלה המצ"ב ואצור איתכם קשר".
ושוב – מעלה לקבוצות. תוך יום יומיים נגה מגייסת סכום משמעותי מאוד. הבעיה היא שבמקביל מתווספות הרבה יותר משפחות ממה שחשבנו. בנינו על זה שמדובר בקיבוץ חילוני… כמה סוכות כבר צריך בקיבוץ חילוני? 😊
וכאן יש טוויסט בעלילה. מקבוצות המדרשיה אני מקבל תגובות – הבעלים של סוכות נחלים הוא מדרשיסט. יוסי שינפלד ממחזור כ"ז. ואז טלפונים "דיברתי עם יוסי. תתקשרו אליו". נגה מרימה טלפון מהחמ"ל שהקימה – גייסנו כסף ל 12 סוכות (גדולות!) אבל נרשמו 30…" התשובה המיידית של יוסי "עלי! כולל הובלה." אין מילים… מי כעמך ישראל. מי כ"סוכות נחלים"?
עוצרים את גיוס הכספים ועוברים לתיאומים מול המחסן – מתי מספקים את הסוכות? יום שני נגה, עברי (נכדי התינוק שילדה לפני כמה חודשים) ואני בדרך לחצרים. מתקבלים אהבה ומיד נכנסים לעמדות החלוקה. מגיעות משפחות – סוכה 3 על 3? מחלקים עמודים, בדים, סכך לנצח, מוטות במבוק כולל חבקים לקיבוע וכמובן, לא לשכוח את החבל – "זה חוט לבוד!" חוט מה? איך מסבירים לקיבוצניק מה זה חוט לבוד? (איך מסבירים לעצמי מה זה חוט לבוד???) "לא חשוב רק תקשור את זה בגובה ככה וככה…"
השמש המדהימה של המדבר הולכת ושוקעת. משפחה משפחה מגיעה ומקבלת סוכה (למהדרין! סוכות נחלים לא חסכו!). התרגשות נרשמת כשמעמיסים לטנדר 2 סוכות גדולת שיורדות להקמה בקיבוץ בארי. "עוד אבנך ונבנית" בארי!
עושים ספירת מלאי – יש מספיק חלקים לכל הסוכות שעדיין לא חולקו. לילה, עברי דורש את שלו ואנחנו נפרדים מעיני, מבעלה והילדים המתוקים וחוזרים הביתה עייפים אך רצוצים.
בדרך הביתה אני מסתכל על עברי הקטן ואומר לו: "איזה זכות היתה לנו! מי יתן שכמו שבעוד שבוע נצא כולנו מהבית הזמני של הסוכה חזרה לבתים כך יצאו גם תושבי בארי הגיבורים מהבית הזמני שהם מקימים היום בחצרים וישובו לביתם הקבוע בקיבוץ בארי".
