“היה לנו קשר מופלא – היינו חברים”
ברחבת משכן אמנויות הבמה ברעננה נאספו עשרות מנחמים, והחום האנושי התמזג עם המצגת שהוקרנה ברקע – תמונות של גיא מחייך, מנגן, חי.
“גיא היה חלק מהחיים שלי מאז שהיה בן שבע,” מספר שמוליק גרייזר, בן 47 מרעננה. “הייתי נשוי לדוריס וגידלתי אותו כמו את בני. גם אחרי הגירושין הקשר בינינו רק העמיק. כשהוא גדל הפכנו לחברים. דיברנו שעות, צחקנו המון, היה לנו אותו חוש הומור. הוא היה מספר לי על הפרידות שלו, מתייעץ, משתף הכול.”
שמוליק, שעובד בחברת Amdocs וגם כטכנאי תאורה בהופעות של להקות כמו “היהודים”, “איפה הילד” ו”ג’ירפות”, הוא זה שהכניס את גיא לעולם המוזיקה והסאונד. “הוא אהב את זה בטירוף. מוזיקה הייתה כל עולמו – הוא ניגן בגיטרה, כתב שירים, תכנן ללמוד בבית הספר רימון. הוא היה אדם צנוע, טוב לב, בלי טיפת אגו.”
“המתנה שלא הספקתי לתת לו”
הזיכרונות האחרונים צורבים. “בערב חג שמחת תורה קניתי לו חולצה של נירוונה, מתנה שלא הספקתי לתת לו. בבוקר החג דוריס התקשרה בצעקות: ‘ירו על גיא והרגו את החבר שלו’. רצתי אליה. אבא שלו, מישל, נסע לדרום לחפש אותו יחד עם אביו של אלון ורבר. שמענו שמועות על גופות, ואז חמאס הודיע שגיא נהרג – אבל אמרו לנו שזה שקר ושנתעלם. זה היה טירוף. שבועות של חוסר ודאות.”
דוריס, אמו, יצאה למסע בלתי נגמר בניסיון לאתר כל קצה חוט, פגשה נציגים בינלאומיים וניסתה להחזיר את בנה הביתה. “בינתיים אני קיבלתי חופש מאמדוקס – הם היו מדהימים ותמכו בי. כל פעם ששמענו על עסקה לשחרור חטופים, היינו על הקצה. אחר כך נסענו לשטח, ראינו את המסלול שגיא עשה מהמסיבה ועד שנורה. עדה ששרדה סיפרה לנו שהוא אמר לה שכל מה שהוא רוצה זה ‘לחבק את אמא שלו’. הוא לא זכה לזה.”
“זיהיתי אותו לפי השן השבורה”
“כשהודיעו שתהיה לוויה, פרצתי בבכי. אני, דוריס ומישל נסענו לאבו כביר. זיהיתי אותו לפי השיניים שלו – הייתה לו שן שבורה. החוסר ודאות היה הדבר הכי קשה בעולם,” הוא מספר בדמעות.
“שמענו את ההקלטות האחרונות שלו – הוא אומר ‘שמע ישראל’. הוא נורה פעמיים בגב אחרי שניסה לברוח, היה פצוע זמן מה עד שמת מפצעיו. עכשיו אנחנו נמצאים בסרט אחר – סרט של אבל, של עיכול.”
מבקשים להמשיך את דרכו
דוריס ושמוליק מתכננים להקים מרכז מוסיקה ואמנות שיישא את שמו של גיא. “ראש העיר חיים ברוידא הבטיח לעזור בהקמת חדר חזרות ומרכז מוסיקה על שמו, ליד מקום מגוריו. זה המקום שבו גיא אהב להיות – בין כלים, צלילים וחברים. כך נמשיך את האור שהביא לעולם.”
