בפרשת השבוע מסופר שבשעה שעמנו מתכונן לכיבוש כנען ולחלוקת הנחלות בארץ המובטחת בין 12 השבטים, שבטי ראובן וגד מבקשים ממשה בקשה מיוחדת.
היה להם "מקנה עצום ורב", והם ביקשו ממשה לקבל את עבר הירדן המזרחי במקום חלקת ארץ ממערב לירדן. בהגישם את הבקשה הם ניסחו אותה כך: (במדבר לב טז): " ויגשו אליו ויאמרו: גדרת צאן נבנה למקננו פה וערים לטפנו".
בו ברגע משה נוזף בהם ומתקן את טעותם (פסוק כד): "בנו-לכם ערים לטפכם וגדרת לצנאכם [צאנכם]"; משה מחליף את סדר הדברים ומקדים את הילדים לפני בעלי החיים.
רש"י מבחין שהשבטים האלה נתנו דעתם לכספם, כלומר למקנה שלהם, יותר משהתייחסו לבניהם ולבנותיהם. היה על משה ללמד אותם לקח בערכים ובסדרי עדיפויות. קודם המשפחות. הרכוש בא שני בסדר העדיפות.
הרב דוד הולנדר (רב אמריקני מפורסם) סיפר פעם סיפור על מישהו שננעל בשוגג בתוך סופרמרקט גדול אחרי סגירת החנות בסוף יום העבודה. ואם לא די בכך, הדבר היה בסוף שבוע. כשכל מאמציו להיחלץ משם עלו בתוהו, הוא החליט לשחרר את תסכוליו על ידי נקמה בהנהלת החנות. הוא בילה את זמן המאסר שלו בהחלפת תגיות המחירים על הסחורה. התוצאה? מחירה של פרוות יוקרה משובחת היה 29.99 דולר, מחירה של עניבה — 999.00 דולרים. פריטי ריהוט הוצעו למכירה במחיר בוטנים, מערכת הסטריאו החדישה ביותר – במחיר של גופיה. תארו בדמיונכם את הבלגן שהתרחש עם פתיחת החנות!
וכאן השאלה: האם תגיות המחירים שלנו מסומנות כראוי? האם אנו מעריכים כראוי את הדברים שבחיינו? האם סדרי העדיפויות שלנו מסודרים כפי שצריך? או שגם אנחנו מקדימים את המקנה לטף ואת הכבשים (המכוניות והמשרד) לילדים?".
לאורך השנים ראינו בני אדם רבים הופכים ל"הצלחות". הם משיגים הצלחה מקצועית, הצלחה בקריירה, הצלחה בעסקים, הגדילו את הפרסום וההון שלהם. אבל רבים יותר מדי מהם הפכו לכישלונות משפחתיים.
ובפרפראזה על דבריו של הרבי השישי מליובאוויטש רבי יוסף יצחק שניאורסאהן, "עושר יהודי אינו נמדד בתיקי השקעות או רכוש; עושר יהודי אמיתי הוא להיות מבורך בילדים ההולכים בדרכי השם". בשביל זה עלינו להיות שם למענם ויחד איתם.
אחד מחברי קהילתי ניגש אליי פעם ואמר : "רבי, אני מיליונר!" הכרתי את האדם, וידעתי שאמצעיו הכלכליים צנועים, אבל הוא מיד הסביר: "אני מיליונר של נחת מהילדים!"
בעזרת השם לכולנו אמן.
