ברכה שוסית, אלמנה בת-75, אם ל-2 ילדים, לא נחה לרגע. לדבריה, מנוחה זו פריבילגיה לעשירים. במשך 28 שנים היא עבדה בדואר ברעננה – עד גיל הפנסיה. בשנים האחרונות היא החלה לאסוף בקבוקים כדי לעזור לבתה לטוס לטיול בחו"ל. התעסוקה ודמי הכיס שנאספו מבקבוק לבקבוק – גרמו לה להמשיך באיסוף בייחוד כעת כשהיא חיה מקצבת זקנה זעומה.
"אני מסתובבת ברחובות ואוספת כל בקבוק שאני מצאת. אנשים בעיר כבר מכירים אותי ומביאים לי שקיות מלאות בבקבוקים ופחיות ריקות. עד לאחרונה אחת החברות לאיסוף בקבוקים שלחו אליי משאית. לצערי החברה פשטה רגל ואין לי למי למסור את הבקבוקים".
למה את לא מביאה אותם לעמדות של הבקבוקים בסופר?
"מדובר באלפי בקבוקים, מה גם שהמכונות בסופר מתקלקלות ולא תמיד תקינות".
רכשת כבר רכב. מהי הסיבה שאת ממשיכה לאסוף בקבוקים?
"זה התחיל לפני 12 שנה, בתי רצתה לנסוע טייל ולא היה לה מספיק כסף. ראיתי ברחוב אנשים שאוספים בקבוקים ריקים. החלטתי לצאת לרחוב ולנסות את זה בעצמי כדי לשמח אותה. זה היה בתקופה שעבדתי בדואר. קמתי ב-3 לפנות בוקר כדי להספיק לעבודה. כשבתי חזרה מהטיול היא אמרה לי: 'אמא, אני צריכה רכב'. אני ישר נדלקתי והתחלתי בסבב נוסף שארך 4 שנים. כיום אני לא חולמת על רכב או על טיול אלא על כלכלה בסיסית – תשלומים ואוכל.
הזבל של האחרים הוא הזהב שלי. לא הייתי מצליחה לשרוד אחרת. אומנם הכל התחיל ממותרות אבל הפך לדבר קיומי. בגילי קרוב לוודאי שלא אוכל למצוא עבודה ולחיות רק מהפנסיה זו לא אופציה".
למה את זקוקה כעת?
"לחברה שתגיע לאסוף את הבקבוקים מביתי. הבית שלי הפך למחסן ואין לי למי להעביר את כל השקיות. אשמח אם אנשים שיקראו את הכתבה יפנו אליי".
למעוניינים לסייע לברכה באיסוף הבקבוקים ניתן להתקשר לטלפון: 052-5273089
