מה הקשר בין נדל"ן לדיני משפחה?
"בשני המקרים אנחנו מתעסקים בביתם של אנשים" אומר השותף ירון שלומוביץ. "בנדל"ן מדובר בבית פיזי אבל גם משפחה היא בית. בעבודה שלנו בתחום ההתחדשות העירונית אנחנו מתמודדים עם עניינים פסיכולוגים רבים. יש סכסוכי שכנים ואינטריגות שמזכירים את תחום המשפחה אבל על סטרואידים, כי שכנים זה אנשים שרק במקרה גרים בבית משותף ופתאום הם צריכים להוביל יחד פרויקט משמעותי ומורכב. היתרון שלנו הוא שאנחנו רואים את האנשים עצמם ומבינים דברים שמישהו יותר טכנוקרט יתקשה להתמודד איתם".
ברוח זו, גויסה לניהול המחלקה החדשה עורכת הדין טל מקסימוב בהט שהיא, ממש לא במקרה, גם עובדת סוציאלית בהכשרתה ומגשרת.
טל: "רוב האנשים מתחילים בלימוד משפטים ואולי אחר כך ממשיכים למשהו אחר, ואצלי זה היה הפוך. התחום המשפטי מאוד עניין אותי ועם שני הכובעים האלה פניתי לעולם המשפחה, סל הכלים שיש לי. מאפשר לי לתת שרות אחר. שרות שהוא גם פרקטי ומקצועי וגם מביא אתו יתרונות אחרים בתחום האישי".
בשלומוביץ סורקין לא רק מדברים על תרומה וערכים אלא גם עושים. הפרויקט הראשון של המחלקה היה פנייה ליחידה קרבית של אנשי מילואים ומתן אפשרות לכתיבת צוואה וייפוי כח מתמשכים – והכל בהתנדבות מלאה.
ירון: "הלכנו למהלך של פרו בונו כי רצינו לתת משהו לאותם לוחמי מילואים על תרומתם הגדולה. פרסמנו והייתה היענות מטורפת. מדובר באנשים צעירים, בני 25-40, שבמצב רגיל מן הסתם לא היו עושים כזה צעד אבל זאת המציאות שאנחנו חיים בה וכיום, כל אבא ואמא חייבים ייפוי כח מתמשך וצוואה".
ה 07.10 טלטל את כולם בכל המובנים ודווקא יפוי כח מתמשך וצוואה מאפשרים לייצר יציבות מסוימת בכאוס גדול. זה נותן ביטחון קטן למה יקרה איתך, אם יקרה. לרוב עריכת צוואה זה צעד שקשה לאנשים ליזום, אבל המצב במדינה נתן להם דחיפה
למה זה חשוב שאנשים כל כך צעירים יעשו ייפוי כח מתמשך או צוואה?
טל: "ייפוי כח מתמשך זה מסמך שדרכו האדם מחליט מראש מי יטפל בו במקרה שהוא כבר לא יהיה מסוגל וזה לא משנה באיזה גיל מאבדים יכולת להחליט על הגוף והרכוש שלך. הרי הרכוש משמש את מי שנשאר לטובת טיפול בבן הזוג שאיבד את כשירותו הקוגניטיבית ובילדיהם.. אותו דבר עם צוואה, ממש על קצה המזלג, החוק אומר שאם אחד מבני הזוג נפטר הרכוש שלו מתחלק, מחצית לבן הזוג שנותר בחיים ומחצית לילדים.. אבל אם הילדים הם קטינים, בית המשפט מפקח על החלק שלהם בירושה ואם בן הזוג הנותר בחיים רוצה לעשות פעולות כמו מכירת הנכס, הוא צריך עבורן אישור מבית המשפט. אחת האפשרויות להקל על בן הזוג היא לערוך צוואה ולהוריש הכל לבן הזוג. לכן יש להורים אחריות ממשית לערוך ולחתום על המסמכים האלה".
כשהגיעו המילואימניקים לחתום, מה הרגשת שזה עושה להם?
טל: "ה 07.10 טלטל את כולם בכל המובנים ודווקא המסמכים האלה מאפשרים לייצר יציבות מסוימת בכאוס גדול. זה נותן ביטחון קטן למה יקרה איתך, אם יקרה. לרוב עריכת צוואה זה צעד שקשה לאנשים ליזום, אבל המצב במדינה נתן להם דחיפה. אנשים מבינים שהחיים שבריריים. רבים איבדו חברים ואין איש שזה פסח עליו. כבר היה פה לוחם שסיפר על חבר שאיבד במלחמה וכעת אשתו "תקועה" עם הרכוש, מבחינת משפטית, בגלל שלא חתמו על צוואה".
כשותף במשרד ידוע באזור השרון, ירון היה מודע היטב לתדמית הלא מאוד חיובית שיש לעורכי דין בתחום ענייני משפחה. לא סתם הוא התעקש שטל, ורק היא, תקבל את ניהול המחלקה.
ירון: "מהנדס יכול להיות איש מקצוע מעולה ופחות כאדם ואין עם זה בעיה אבל עורך דין מביא את עצמו לתחום, והאישיות היא חלק מהביצועים שלו. טל ואני חברים מילדות והיא תמיד הייתה מבריקה ודומיננטית ואני שנים "מחזר" אחריה ומנסה לייצר איתה שיתוף פעולה מקצועי. בדרך כלל עורכי דין לענייני משפחה נחשבים כמלבי סכסוכים כי מזה הם מתפרנסים, אבל אחד הדברים שחשובים לנו זה לא לייצר מחלוקות כל עוד אפשר להימנע מהן ולחתור להגיע להסכמים בדרכים טובות. כמובן שלפעמים יש מציאות קיימת, ודברים שמגיעים אלינו בשלב הסכסוך או שאין עם מי לדבר ואז נעשה את ההכי טוב במקומות האלה כדי לנצח".
"עולם ההתחדשות העירונית הוא ג'ונגל ואם אני צריך לבחור בין שני צדדים – אני מעדיף שהדיירים יצליחו"
משפחה לענייני משפחה
המשרד עצמו הוא מראה של רוח השותפים – אבא, בן, וחברים טובים שמרגישים כמו משפחה. בחודש אוגוסט, הילדים של כולם נמצאים, וכולם מרגישים בנוח להיכנס לכל חדר לשאלה, התייעצות או סתם חיוך.
ירון: "אנחנו משרד משפחתי גם אם רובנו לא בקשרי דם חוץ ממני ומאבא שלי. בעצם השקנו מחלקת משפחה בתוך המשפחה כי אנחנו מבינים את החשיבות שלה וזה משתלב עם הערכים שבהם אנחנו מאמינים כמו ראיית הלקוח במרכז, לפעמים אפילו לפני האינטרסים שלנו. בתחום ההתחדשות העירונית זאת גישה יוצאת דופן ואנחנו באמת עושים דברים לא סטנדרטיים כמו להיפגש עם כל בעל דירה שרוצה, לא רק עם הנציגויות. את אותם דברים נעשה בתחום דיני משפחה ונמשיך להביא משהו רענן, שונה ועם אמירה אחרת, שאנחנו לא פה רק בשביל להתפרנס על חשבון הלקוחות. מדובר אמנם במחלקה חדשה אבל כבר יש כאן המון תנועה ועבודה, מה גם שתמיד עסקנו בתחום גם אם לא בצורה ממוקדת. הרבה בקשות הגיעו מלקוחות שלנו מתחום ההתחדשות העירונית שמוכרים או קונים דירה, או מתמודדים עם פטירה של הורה מבוגר".
מה היתרון של מחלקה לדיני משפחה בתוך משרד שהתמחה בנדל"ן?
טל: "זה יתרון משמעותי כי הרבה הסכמים בתוך המשפחה קשורים לנדל"ן ולא כל עורכי הדין לענייני משפחה מבינים בתחום. כאן יש לי את המומחים הכי גדולים "אין האוס". יש חלופת רעיונות והתייעצויות לגבי מה הדבר הנכון לעשותו".
רבות מההתייעצויות נעשות מן הסתם עם אילן שהתחיל את דרכו בתחום של דיני המשפחה והמעמד האישי.
"תמיד הכרתי אותו כ"אבא של ירון" מחייכת טל, "ועכשיו הוא סוג של מנטור שרוח המשרד מושתתת עליו. הוא מבין גם בנושאים היומיומיים ובעדכונים בתחום ובנוסף תמיד רואה את התמונה הגדולה, לאן הדברים יכולים להוביל, ומהי האסטרטגיה הנכונה. הניסיון רב השנים שלו והראייה שלו כעורך דין שמתמחה בדיני משפחה וירושות הם עוגן חשוב".
איזה עוד שירותים נותנת המחלקה?
"ירושות, הסכמי ממון והורות משותפת, הסכמי גירושין וכמובן גישור. אנחנו מעדיפים לקדם מסלולי גישור ולאו דווקא את המסלול המשפטי שהוא ארוך ומתיש".
ואיך זה לעבוד עם חברה שבה כולם חברים של כולם?
"לקח לי זמן להתרגל, במיוחד לתנועה", מודה טל. "זה מאוד מורגש שזה משרד מקומי שפועל למען תושבי השרון. התושבים מכירים ואוהבים את השותפים ויש פה אנרגיות חיוביות של עשייה, התייעצויות ופעילות".
"יש סיכונים בלעבוד עם חברים אבל בעיני זה מודל מנצח שהוכיח את עצמו", מוסיף ירון. "כשבונים משרד עורכי דין רוצים אנשים טובים שניתן לסמוך עליהם ולפעמים קשה לזהות מיהו מה. כשעובדים עם חברים יש מחויבות בין הצדדים שכשנכנסים אליה מתחייבים למשהו. הלוואי וכל החברים שלי היו באים לעבוד איתי".
לבנות את המדינה ולעשות דברים טובים
את המשרד ייסד אילן שלומוביץ בשנת 1995 כמשרד לדיני משפחה. כעשרים שנה לאחר מכן הצטרפו הבן ירון, שהביא איתו חבר ילדות נוסף, אדם סורקין. הם אלה שדחפו להתמקד בתחום הנדל"ן, ובמיוחד בתחום וההתחדשות העירונית שהיה אז בתחילת דרכו. כיום שלומוביץ סורקין הוא אחד המשרדים המובילים בתחום ומעורב ביותר מ 140 פרויקטים בכל ערי השרון. בהתאמה לרוח המשרד שדוגלת בצד של הלקוח, הם מייצגים רק את הדיירים ולא קבלנים.
"בחרנו צד", אומר ירון."עולם ההתח דשות העירונית הוא ג'ונגל ואם אני צריך לבחור בין שני צדדים – אני מעדיף שהדיירים יצליחו ומבחינתי הצלחתם היא הצלחתי. המצב השתנה בשוק – אם פעם הכח היה אצל הקבלנים היום עורכי הדין הם אלה במחזיקים את העסקאות ויש מקרים של ניצול הכח לרעה. זה עולם מורכב עם קומבינות והרבה מנסים לגזור קופון אבל אני לא מאמין בזה. אני מאמין בטוב הכללי, ושכולם ירוויחו בצורה הגיונית. בסופו של דבר אנחנו באים במטרה לבנות את המדינה שלנו ולעשות דברים טובים".
איזה דברים טובים? כמו למשל לחלץ דיירים שנתקעו בפרויקטים. כאלה לקחו הלוואות, שילמו, ומצאו את עצמם עם בניין עומד ריק ושוקת שבורה.
"לפעמים פרויקטים נתקעים בגלל שעולם ההתחדשות העירונית דורש רמת מקצועיות גבוהה שלא כל היזמים עומדים בה. זה יכול לקרות גם בגלל תאוות בצע או רשלנות ואז תהליכים נתקעים, יזמים נקלעים לקשיים ולא מצליחים להוציא היתרים, או נכנסים לחדלות פירעון. מי שסובל זה בעלי הדירות שלפעמים עומדים על סף איבוד רכושם, מפוחדים ומבוהלים. להיכנס לכזה פרויקט ולהציל לאנשים את הדירות זאת הרגשה נפלאה".
