אלמוג, תושבת העיר רעננה, אם לשני פעוטות, יזמה את המאבק בעיר רעננה כנגד הרפורמה. לדבריה, ביום חמישי שעבר נקלעה לאירוע שגבל באלימות. "במהלך ההפגנה הוטחתי בחוזקה על ידי מספר שוטרי מג"ב. השוטרים שהחלו לפנות מפגינים – הרימו אותי מידיי ורגליי ופשוט זרקו אותי על הרצפה", מספרת אלמוג וטוענת כי מאז אותו רגע, היא סובלת מכאבים עזים בשל שבר באגן.
"יצאתי להפגין ברחובות בצורה לגיטימית ולא מתלהמת. ישבתי יחד עם מאות תושבים נוספים שהגיעו להפגין בצומת רעננה. לפתע הגיעו 3 שוטרי מג"ב והחלו לפנות אותנו. השוטרים הרימו אותי באוויר, ופשוט זרקו אותי הצידה".
מה הרגשת באותם הרגעים?
"הכל קרה מהר. הייתי בטוחה שהולכים לעצור אותי למרות שלא התפרעתי. רגע לאחר מכן מצאתי את עצמי שרועה מבלי יכולת לקום. השוטרים חשבו שאני עושה את עצמי וניסו להקים אותי, אבל אז מתוך ההמון הגיח רופא כירורג בשם ד"ר יאיר כץ, שביקש שלא יזיזו אותי. אליו הצטרף שוטר בשם אסף בן יקיר, שקלט את הסיטואציה, שמר עליי ולא זז ממני עד להגעת מד"א. בזכותם לא נגרם לי נזק חמור יותר".
איזה נזק נגרם לך?
"ביליתי בבית החולים את הלילה ולמחרת שוחררתי. הכאבים לא פסקו והופניתי לאורטופד שגילה שיש לי שבר באגן. מאז הנפילה אני חייה על כדורים מסוג אופיום, מתניידת בכיסא גלגלים ולא מסוגלת לעמוד ליותר מדקה. יש לי שני ילדים קטנים – אחד בן חצי שנה ואני לא מסוגלת להרים אותו".
לאור מה שקרה תמשיכי לצאת ולהפגין?
"אם הרופא לא היה מצווה עליי לנוח – הייתי עכשיו בהפגנה בירושלים וגם בעיר רעננה. התחלתי עם ההפגנות לפני פיטורי שר הביטחון יואב גלנט, ובהמשך שהבנתי שמשהו רע קורה במדינה שלנו – קראתי לתושבי רעננה להצטרף למחאה בכל הכוח. הקמתי יחד חברתי איריס את 'מחאת הנוער ברעננה' ו'הפגנות השרון'. אני מתכוונת להמשיך את הפעילות ברגע שאוכל לעמוד על רגליי. במעמד זה, אני רוצה להודות לתושבי רעננה ולכל מי שמגיע להפגנות. אנחנו חייבים להציל את המדינה שלנו".
האם גם מכתבם של הטייסים לגיטימי בעינייך?
"מכנים אותם 'סרבנים' דבר שאינו נכון בהגדרה. לא להתגייס לצה"ל ולסרב בפקודה זו – 'סרבנות'. לסרב להתנדב על פי צו מצפוני, זו לא 'סרבנות' אלא בחירה חופשית לפעול לפי ערכי הדמוקרטיה".
חשבתן על הקמת מפלגה בעתיד?
"חד משמעית – כן. ישנם אזרחים שהמדינה חשובה להם – שקמה ברסלר ורון שרף מ'אחים לנשק', לכן אני מאמינה שזה יקרה".
תגובה אחת
תגובתי היא לא משהו שלא שמעתם , כך בידיוק התחילה השואה בגרמניה ,אנשים לא האמינו שיגיע הפוגרום ושתקו ואותו דבר בתשעה באב אומנם זה רחוק מאיתנו יחד עם זאת אנו נמצאים באותו תהליך באותו דירוג של שיטה עד שהשיטה תגיע לסיומה אם אנחנו העם שאנו הרוב לא נתערב עם כל הכוח הרי המשטרה היא כמה אלפים ואנו העם פי שלוש מהם לכן צריכים להתנהג בידיוק באותה עלימות שהם מתנהגים ולהתחיל לשרוף להם ניידות וכו'….פשוט "מלחמה" חוץ מזה שרוב המשטרה מתנהלת עם מתנדבים שאין להם שום זכות לדפוק בדלת של משפחה באמצע הלילה ולעצור ילד בן 14 ולאשים אותו שתקף שוטרים כאשר *הוא היה המותכף* הפכו את הקערה על פיה אין חוצפה כזאת כדוגמתה.