רחוב ציפמן ברעננה היה אחד הרחובות השקטים והמבוקשים ברעננה, עד שהוחלט להכיר בביתו של ראש הממשלה, נפתלי בנט, כמעון רשמי. מאז, לטענת השכנים, חייהם אינם חיים.
"אנחנו גרים בכלא, אומרת נעמי שלום שמתגוררת בתחום המתחם המבוצר. "מבחינתנו זה סוג של כלא. יש שלוש חומות סביב המתחם. בכל פעם שאני רוצה לצאת יש לי בודקים אותי ואני עם שישה ילדים אז זה לא מעט יציאות ובדיקות. אין חופש. חברים שבאים אלינו זה ממש קטסטרופה בשבילם. זה לא חיים".
לדבריה, "ברור שבנט צריך לעבור לירושלים. הוא לקח תפקיד שבדרישות שלו היה כתוב שהמגורים בירושלים. אם מבחינתך לעזוב את העיר זו לא אופציה אז אל תיקח את התפקיד".
חשוב לה להדגיש כי לא מדובר בעניין פוליטי אלא בעניין אנושי. "מאז שבנט התחיל את הכהונה שלו הוא לא פנה אלינו במכתב התנצלות אישי ממנו. שום התייחסות וזה ממש מאכזב. בהתחלה תפסנו אותו כאיש פשוט ועממי שקורא לכולם 'אחי' ועכשיו מתגלה טיפוס אחר לגמרי".
לדברי בעלה אוהד שלום: "אני ואשתי עברנו להתגורר כאן לפי 3 שנים. בחודשים האחרונים אנחנו חיים בסיוט מתמשך בתוך אתר בניה ומעין בסיס צבאי סגור. כשהבנייה החלה אף אחד לא אמר לנו שביתו של בנט יהפוך למעונו הרשמי". לדבריו החיים ברחוב צ'יפמן מרגישים כמו בכלא: "אין לנו חופש תנועה, כל האזור מרושת במצלמות שמכוונות לחלונות הבתים שלנו – דבר שמפר את הפרטיות שלנו. אני ואשתי שומרים שבת ולא מסמסים בשבת. כשבאים אלינו אורחים בשבתות – אנחנו צרכים לרוץ כל רגע לשער כדי שהשומרים יאפשרו לאורחים שלנו להיכנס. מה שהכי הזוי הוא שאנחנו משלמים מיסי עירייה למרות שהרחוב שלנו הפך לשטח פיקוח ממשלתי ולא למתחם תחת פיקוחה של עיריית רעננה. אנחנו מתכוונים לעתור על כך".
ליאור ציפורי: "בנט חייב לעזוב את רעננה. זה מפריע לאנשים עם כל ההפגנות שיש פה".
דוד, אחד התושבים שגר ברחוב מקביל, מציף בעיה קשה: "המחשב שלי מושבת בגלל החפירות פה. אני איש הנדסה ובלי מחשב אין לי עבודה. כשאני פונה לבזק אומר לי הטכנאי שהוא לא יכול לגשת לתיבה שלי כי היא נמצאת אצל בנט. אז אני צריך להתקשר לעירייה כדי שיאשרו לטכנאי להגיע לתיבה שלי. זה הזוי. במוצאי שבת חוסמים את הכבישים עם כל ההפגנות פה. עכשיו קר אבל בקיץ היו פה הפגנות עד 11 בלילה. סגרתי את כל החלונות ועדיין לא הצלחתי לשמוע חדשות".
הוא מסכם בקריאה לבנט: "לא ייתכן שהמנהיג ישדר שהכל מותר. בנט, לא הכל שלך".
יגאל לוי, שגר בסמיכות, מתלונן על הבדיקות הקפדניות: "לא ייתכן שאני לא יכול להגיע לבית שלי בלי בדיקות, בלי תעודת זהות, שאלות וחקירות. זו בעיה וצריך לפתור אותה. הוא צריך ללכת לבלפור".
צבי כהן, תושב ותיק באזור, אומר כי "מדובר באזור שהיה נמבר וואן ועכשיו איכות החיים פה נפגעה מאוד. אשתי עובדת בבית הקשיש. כשהיא מגיעה הביתה בלי תעודת זהות לא נותנים לה לעבור. זה לא בסדר".
אחד התושבים, שמבקש להישאר אנונימי, אומר כי "אני בישראל כבר 17 שנה ולא הייתה תקופה שרציתי לעזוב את המדינה יותר מעכשיו. מאכזב אותי לראות איך מתייחסים לסמלי מדינה כמו מעון ראש הממשלה. מלכת אנגליה גרה בארמון בקינגהאם וגם המלכה אחריה תגור שם. נשיא ארצות הברית גר בבית הלבן וגם זה שיבוא אחריו יגור שם. למה כאן זה לא ככה?"
תגובה אחת
כמי שמתגורר לא הרחק מן האזור (נולדתי במרחק כמה עשרות מטרים משם), אני מיצר על ההחלטה האומללה של נפתלי בנט (או אולי ההחלטה הייתה בעצם של רעייתו, אך לא נדע זאת לעולם, כי התקשורת שידעה לרדת לחייה של שרה נתניהו לא תחשוף זאת). השיירה הפולחת בקולי קולות את רחובות רעננה, והיעד המבוצר ברחוב ציפמן הופכים את חיינו לגיהינום – וזה גם פוגע בתפקודו של ראש הממשלה האמור בעצם לגור בבירת ישראל (ולא רק בגלל המשמעות הסמלית). רק לחשוב על עשרות המיליונים שהושקעו בבית שבעוד שנה וקצת יחזור להיות ביתו של שר מן השורה (ואז, מן הסתם יחזור הסיפור בהקשר לביתו הפרטי של יאיר לפיד) – ובמקביל יושקעו עוד מיליונים בבלפור. בקיצור – אם זה לא היה כל כך כואב ועצוב , זה היה יכול להיות מצחיק בטירוף.