"גם שנים אחרי הגן, הילדים עדיין זוכרים אותי": עודד גורן בחר לעזוב את עולם המכירות ולעבוד עם ילדים

היום הוא עובד כמוביל בגן ילדים ברעננה. הוא פותח את הגן בבוקר, סוגר אותו בסוף היום, מעביר מפגשים ותכנים, עוסק במשמעת וכאשר גננת נעדרת – גם מחליף אותה. מבחינתו, ההגדרה הרשמית של התפקיד פחות חשובה ממה שקורה בפועל בתוך הגן.

גורן נשוי ואב לשתי בנות, וגם אצלן החיבור לעולם החינוך נוכח: בתו הגדולה בעלת תואר בתחום הנוער בסיכון ותעודת הוראה, ובתו הצעירה, בת 28, היא גננת העובדת ברעננה.

מהמכירות אל גן הילדים

איך הגעת בכלל מעולם המכירות לעבודה בגני ילדים?

"עבדתי במכירות הרבה שנים, ובגנים אני כבר בערך 15 שנה. מה שהביא אותי לשם זו האהבה שלי לילדים. כשהייתי צעיר יותר, בתור נער, עשיתי הרבה מאוד בייביסיטר. כנראה שכבר משם התחילה האהבה הזאת לילדים.

"בשלב מסוים כמעט פתחתי גן עם עוד חבר. עזרתי לו לפתוח אותו, מצאתי מקום ועשיתי כמעט את כל העבודה. בסופו של דבר הבנו שהגן לא יספיק לפרנס שתי משפחות. לי היה אז טוב מאוד בעבודה שלי, אז הוא המשיך עם הגן. הגן הצליח יפה, ואני המשכתי להתבשל עם הרצון הזה. התבשלתי והתבשלתי, עד שיום אחד החלטתי שזהו – אני עוזב את העבודה. בהתחלה עבדתי כמה שנים בגן פרטי ואחר כך עברתי לעירייה".

"פעם הייתה התנגדות, היום כבר מכירים אותי"

גבר בצוות של גן ילדים הוא עדיין לא מחזה נפוץ במיוחד במערכת החינוך, ובוודאי שלא היה כזה לפני 15 שנה. בעוד שמשפחתו של גורן קיבלה את הבחירה בטבעיות, בתחילת הדרך היו גם מי שהרימו גבה.

"המשפחה קיבלה את זה לגמרי. זה נראה להם מובן מאליו. היום כבר אין בעיה בכלל. היום מכירים אותי, אני ממש מוכר ברעננה. ההורים מכירים ומעבירים אחד לשני.

"בעבר כן הייתה התנגדות. כשהגעתי לגן הפרטי, הייתה אפילו בקשה שאעבור בדיקה גרפולוגית. אחת הסבתות של הילדות הייתה קשורה למכון גדול לגרפולוגיה. כמובן שלא הייתה לי שום בעיה לעבור את זה. בסופו של דבר דווקא נהייתי חבר מאוד טוב של אותה סבתא".

אתה חושב שחשוב שבכל גן תהיה גם דמות גברית?

"כן, ואני לא היחיד שאומר את זה. ההורים בגן אומרים את זה וגם הרבה גננות אומרות את זה. מכל הגנים שהייתי בהם, אני יכול להגיד שזה בהחלט תרם. לילדים עצמם זה בכלל מובן מאליו. מבחינתם אין כאן משהו חריג. יש לזה גם הרבה יתרונות. אפילו בתוך הצוות, בין הנשים בגן, אני מרגיש שאני לפעמים ממתן. הילדים מקבלים אותי באופן הכי טבעי שיש".

ומה בדיוק כולל התפקיד שלך?

"אני עובד כמוביל ואני מחליף את הגננות כשצריך. אם גננת לא מגיעה, אני מחליף אותה. אני עובד יום שלם – אני פותח את הגן ואני סוגר אותו. בבוקר אני עובד כסייע מוביל, אבל בפועל אני עושה את כל התכנים, מעביר מפגשים, עוסק במשמעת ועושה הכול. בעירייה ובמשרד החינוך מכירים אותי, וגם המפקחת מכירה אותי".

"ההורים שולחים לי תמונות מהטיולים"

אחד הדברים שגורן מביא איתו לגן הוא אהבה גדולה לטבע ולארץ. לאורך השנה הוא מלמד את הילדים לזהות את מה שנמצא ממש לידם – ציפורים, עצים, פרחים ושיחים – ומגלה שהלמידה ממשיכה איתם גם הרבה אחרי שהם יוצאים משער הגן.

מה החלק הכי קשה בעבודה ומה הכי מספק אותך?

"לא קשה לי, אני נהנה מהעבודה ואם לא היה לי כיף, לא הייתי עובד בעבודה הזאת. אני לא עובד פה בגלל השכר. אני עובד בעבודה הזאת כי קודם כול אני אוהב אותה, ודבר שני – אני מחנך דורות של ילדים.

"הנושא שאהוב עליי הוא בעיקר הטבע. אני מלמד אותם במשך כל השנה על הצומח, על הטבע, על אהבת ארץ ישראל. ציפורים, עצים, פרחים ושיחים. כל מה שאנחנו רואים באזור – אני מלמד אותם ומלווה אותם בזה".

לדבריו, מהר מאוד האהבה לטבע יוצאת משערי הגן ונכנסת גם לבתי המשפחות.

"זה מלווה אותם גם בסופי השבוע. בשבתות ההורים שולחים לי תמונות מהטיולים שלהם. גם הסבים והסבתות מצטרפים לחגיגה הזאת. הילדים פתאום מזהים להם ציפורים, מכירים פרחים, עצים ושיחים, ובסוף כל המשפחה נכנסת לזה".

"אסור לשכוח במי אנחנו מטפלים – זה דור העתיד שלנו"

לצד הסיפוק הרב שהוא מוצא בעבודה, גורן מתייחס גם לאחד האתגרים המרכזיים שמלווים את מערכת הגנים – המחסור בסייעות ובאנשי צוות.

למה לדעתך עדיין יש מחסור בכוח אדם בגנים?

"אני חושב שזה שילוב של שכר, תנאים וגם היחס של החברה לסייעות ולגננות. בפינלנד, לדוגמה, היחס לגננת או למורה הוא אחר מאשר כאן. נראה לי שלאט-לאט זה משתנה וגם ההורים יותר מעריכים.

"בעיניי חשוב מאוד להביא לגנים כוח אדם איכותי. חייבים. בגלל המחסור בכוח אדם צריך לאייש את הגנים, אבל אסור לשכוח במי אנחנו מטפלים. זה דור העתיד שלנו. זה הדבר הכי חשוב לנו".

"כל מה שאני רוצה זה שיזכרו שהייתי בן אדם טוב"

אחרי כ-15 שנה בגנים, נדמה שאחד הרגעים שמרגשים את גורן במיוחד מגיע דווקא אחרי שהילדים מסיימים את הגן וממשיכים הלאה.

"יש ילדים שרואים אותי ברחוב ומזהים אותי. הרבה ילדים גם באים לבקר אותי בגן, כמה שנים אחרי שסיימו. לפני כמה זמן פגשתי אמא שהילדה שלה הייתה אצלי בגן והיא אמרה לי: 'עד היום היא מזכירה אותך'. זה מחמם את הלב".

מה היית רוצה שהם יזכרו ממך?

"אני עושה את מה שאני אוהב, וכנראה שאני עושה אותו טוב. אפילו אומרים לי שאני עושה אותו טוב מאוד. יש לי הרבה מכתבי הערכה – כל מה שאני רוצה זה שיזכרו שהייתי בן אדם טוב".

ומה אתה מאחל לילדים לקראת שנת הלימודים החדשה?

"אני מאחל להם שקודם כול יהיה להם כיף ושתהיה להם שנה רגועה. שהצוות בגן יהיה יציב ושלא תהיה תחלופה. שתהיה לכולנו שנה רגועה ושלווה".