את הריאיון האחרון בחייו העניק עוזי כהן ממיטת חוליו למקומון בשרון תחת הכותרת "אני דרייפוס השני". בריאיון הוא הדף את כל הטענות נגדו לשחיתות והתעקש לדבר למרות שהיה חלש מאוד. "אני רוצה לדבר כדי שלא יגידו זה בר מינן חס וחלילה", אמר. "מה לא עשו לי השבוע? חגגו עליי. אשכרה חגגו בלי חשבון ובלי חשבונית. המשטרה רדפה אותי, העיתונות קברה אותי והאופוזיציה רקדה על הדם צ'רקסיה כפולה. עשו לי לינץ' וחתכו אותי חי. אבל אל תדאג, אני אסגור חשבון עם כולם".
שלוש שעות לאחר שהעיתון ירד לדפוס נקבע מותו של עוזי כהן בבית החולים מאיר בכפר סבא. רבים ברעננה ובליכוד דיברו על הרדיפה אחרי כהן, שהיה דמות פופולרית ואהובה. ספק אם יש עוד סגן ראש עיר בארץ שקיבל חיקוי בארץ נהדרת ותחפושת לפורים, אבל ספק גדול אם יש עוד אדם שהטביע את חותמו על עיר כמו עוזי.
"עברו כבר 18 שנה, ואני באמת לא מאמין שזה הזמן שעבר", אומר אחיו אילן כהן, שדומה לו כמו שתי טיפות מים. "בכל מקום שאני מגיע אליו – בצפון, בדרום, באתיופיה -ניגשים אליי ואומרים לי 'עוזי כהן'. אפילו לאחרונה הייתי במסיבה ביום חמישי בתל אביב, ואנשים ניגשו אליי ואמרו: 'עוזי הציל אותי', 'עוזי עזר לי'. אחרי כל כך הרבה שנים וזה כאילו הוא עדיין כאן. זה פשוט מטורף".
איך אתה מסביר את זה?
"היה לו שם טוב, שם חזק. לנו כמשפחה זו גם גאווה ענקית, אבל גם משא כבד מאוד. גם אחרי 18 שנה קשה לעכל שעוזי לא אתנו. עם השנים זה נהיה אפילו קשה יותר. גם בחיים הפרטיים. כל אחד מתמודד בדרכו".
איך הוא חסר לך?
"איך לא. בכל דבר. אני אבא לארבעה ילדים, סבא לארבעה נכדים, וגם היום הייתי רוצה לקבל ממנו עצה. העצות של עוזי היו תמיד מדויקות, ישרות, מהמותן. הוא היה אדם מדהים. כולם אמרו עליו שהוא ידע להקשיב. הוא ידע לדבר, אבל בעיקר ידע לשמוע. לשמוע את הבעיות של כולם".
"סדר לי את הבחור"
אילן מתייחס למושג שהפך למטבע לשון של עוזי: "סדר לי את הבחור". "היום אם אתה רוצה להיפגש עם ראש עיר או איש ציבור אומרים לך: 'שלח מייל, תשלח פרטים'. אצל עוזי זה היה טלפון אחד – למי שצריך – והבעיה נפתרה. אם זה משרד השיכון, אם זה עמידר, אם זה ארנונה, אם זה חובות חשמל – כל דבר. זה לא יאמן. עד היום לא מצאתי איש ציבור שעבד בסטנדרטים שהוא הציב. הוא פשוט קבע רף מדהים. הוא עשה את כל זה בלי אייפון, בלי פייסבוק, בלי וואטסאפ. הוא פשוט הגיע לאנשים. פיזית".
מה היה הסוד שלו?
"הכול בא מהלב. באמת מהלב. הוא לא רצה תשלום, לא רצה פרגון, לא חיפש כותרות. הוא ראה כאב ורצה לעזור. לצערי, בשנים האחרונות אני כמעט לא רואה אנשי ציבור כאלה. הוא היה עובד 17–18 שעות ביום. יוצא מהבית בארבע בבוקר וחוזר ב־11–12 בלילה. היו לו ילדים, הייתה לו משפחה. הוא נפטר צעיר – בגיל 55".
ספר לנו על הילדות של עוזי.
"עוזי בא מבית מאוד קשה. המשפחה הייתה גדולה מאוד. אבא שלי נהרג ב־1973 בתאונת רכבת, ואמא נשארה לבד עם 15 ילדים. לא היה כסף, לא היו הקלות, לא סיוע, לא עזרה – כלום. יום אחד פקח הגיע לאבא שלי ונתן לו דוח על אופניים. אבא שאל: 'למה אתה נותן לי דוח?' והפקח ענה: 'לא רוצים אותי, שולחים אותי'. עוזי, שהיה אז ילד קטן, ראה את זה והבין בדיוק איפה הוא צריך להיות. מאיזה מקום לפעול. משם התחיל החיבור שלו לפוליטיקה ולעשייה ציבורית. הוא לא בא ממקום קל. הוא בא מלמטה של הלמטה. לא כמו היום, שאנשים מקבלים עזרה או דוחפים להם את הדרך. הוא עבד קשה מאוד, נשוי עם ילד, עם אחריות, עם מאבק יומיומי".
מה הדבר הכי גדול שהוא עשה למען רעננה?
"קודם כול אהבת חינם. אין אדם שלא אהב את עוזי. שמאל, ימין, מרצ, עבודה, דתיים – כולם. הוא היה תמיד שמח, באמת שמח, בכל מקום. מעבר לזה – רעננה השתנתה לגמרי בתקופה שלו. הוא ידע לנהל, ידע לעבוד עם אנשים, מהנשמה. ראשי ערים וסגנים שבאו אחריו אמרו בפה מלא: 'כשנכנסתי לתפקיד, למדתי מעוזי'. הוא היה ממונה על נכסי העיר, היה שותף להקמת שכונות, אישר פרויקטים גדולים – כולל פרויקט של 3,600 יחידות דיור שאושר למרות התנגדויות, והוא התעקש עליו. אפשר לבדוק הכול בפרוטוקולים".
מה הוא חשב על החיקוי שלו בארץ נהדרת? הוא נעלב?
"מה פתאום. הרבה פוליטיקאים נעלבים, תובעים. עוזי משך את זה אליו. הוא הבין שזה פרסום. הוא חלם על חיבור של העיר 'מהנהר עד הים' כמו בוונציה. אנשים צחקו, אבל אם מסתכלים היום על האגם בפארק, על הצורה שלו – רואים את החזון. דברים שאנשים בכלל לא חשבו עליהם אז. אגב, מה שאנשים לא יודעים זה שאת כל הכסף שהוא הרוויח מהתחפושות וההופעות כ־200 אלף שקל הוא תרם לילדים בסיכון".
לסיום, עוד דבר חשוב שלא יודעים עליו? או משהו שחשוב לך לספר עליו?
"יש משהו שיודעים אבל חשוב להדגיש את זה: המשפחה הייתה ערך עליון. הילדים שלו, האחים, האחיות, הגיסים, האחיינים, כולם. משפחה גדולה מאוד, והוא דאג לכולם. תמיד בחיוך, תמיד באהבה. הוא מעולם לא אמר 'לא'. זה היה עוזי".
