ארבעה וחצי חודשים היה דוד רועי מגויס לטובת המאמץ המלחמתי נגד החמאס ועכשיו – שבוע לפני הבחירות – הוא מתייצב למשימה לא פחות חשובה בעיניו – לעצב את פניה של רעננה, עירו האהובה במסגרת רשימת "מאמינים" בראשות אליהו אלוש ויורם סילברמן.
רועי, בן 32, נשוי+3, מוביל פיתוח עסקי בחברת הייטק ומוהל, ויש לו רעיונות ותכניות לרעננה ביום שאחרי כמי שעומד במקום הרביעי ברשימה ומייצג את הצעירים. בין השאר הוא מתכוון לפעול בענייני חינוך, תרבות ותחבורה.
כאמור, מאז השבעה באוקטובר חבר רועי לחבריו בגולני ונלחם בעזה. בשיחה איתו נראה שהוא עדיין לא מצליח לעשות את הסוויץ' בין השיח המתלהם של הבחירות, לבין האחדות ששררה בין הלוחמים בחזית.
"היו איתי חיילים מכל הגוונים וכל מה שעניין אותנו הוא לנצח את האויב", הוא אומר. "רק בעזה את מבינה כמה השיח שהיה כאן לפני המלחמה לא רלוונטי. אני חושב שזו הבשורה העיקרית שמביאים איתם אנשי המילואים שהצטרפו לפוליטיקה – שגם בעורף צריכים להיות ביחד ורק ככה ננצח. אני חושב שאם תדברי עם כל מי שחזר מהחזית תשמעי את אותם דברים. אנחנו פשוט לא יכולים לשמוע את הדברים האלה יותר. רק ביחד".
ספר קצת על עצמך. כמה זמן אתה ברעננה, איך הגעת לרעיון לרוץ בבחירות?
"הגעתי לרעננה לפני שמונה שנים מירושלים. היה לי קשה לעזוב את ירושלים, אבל אני שמח שהגעתי לרעננה כי זו עיר מקסימה עם אנשים איכותיים. איך הגעתי לפוליטיקה? מתוך מה שראיתי בשטח. הלכתי לבית כנסת עם אבא של אשתי והתחלתי לדבר עם הצעירים. הבנתי שהמון צעירים לא מוצאים את עצמם וזה גרם לי לחשוב שיש פה פוטנציאל עצום לחבר הרבה אנשים לקהילה שקראנו לה בשם 'גיבור ישראל'. הקהילה הזו תפסה תאוצה מטורפת והצטרפו המון זוגות צעירים ואנשים שרוצים להשתקע פה. עכשיו צריך לדאוג להם לאיכות החיים שאנחנו מאמינים שתהיה טובה להם".
מה למשל צריך לעשות?
"קודם כל לדאוג לדיור. הנדל"ן כאן מאוד יקר. חוץ מזה, צריך לדאוג לקדם את התרבות והחינוך בעיר. אחת הסוגיות הבעייתיות בעיר היא התחבורה. הכניסה והיציאות מהעיר הן ממש קטסטרופליות, ברמה של אנשים שנתקעים בפקקים מטורפים. אני יודע בתור מי שנוסע לתל אביב שאני לא אצא לפני תשע בבוקר כי אז אני אתקע יותר משעה וחצי בפקק. חייבים לפתור את העניין הזה".
רעננה אמנם עיר יפה נקיה ודי מאוחדת מבחינת התושבים, אבל יש דבר אחד שתושבים חלוקים לגביו וזו העובדה שסוגרים את בתי העסק בעיר בסופי השבוע. מה אתה יכול לעשות בנדון כאדם דתי?
"אני חושב שזה על אותו משקל של מה שאמרתי קודם. באמת הכל זה עניין של לכבד ולתת אחד לשני את המרחב. לא משנה מה עושים, העיקר שבסוף היום מכבדים אחד את השני. מי שרוצה לשמור שבת שישמור שבת ומי שלא זה גם בסדר לגמרי, אבל בוודאי שלא יפגע במי שכן שומר, ולהפך. אם נשמור על הכלל הזה אני לא רואה סיבה שלא נמשיך לשמור על איכות החיים הטובה ולחיות פה בשלום, בנחת וביחד”.
