"לא מתגעגע לכדורגל – מצאתי שליחות אחרת"

בשנים האחרונות הפך הרב אסי טובי (54) מרעננה לאחת הדמויות המוכרות בקרב הציבור הדתי והמסורתי בעיר. מי שבעבר היה מזוהה עם עולם הכדורגל, מקדיש כיום את כל זמנו ללימוד תורה, הנהגת קהילה, ליווי זוגות ופעילות חינוכית ורוחנית בעיר.

כבר מהרגע הראשון ברור שהוא אינו מחפש כותרות גדולות או עימותים ציבוריים. הוא מעדיף לדבר על אנשים, על משפחות, על חינוך ועל חיזוק הקשרים בתוך החברה הישראלית. גם כאשר במהלך הריאיון עולים נושאים טעונים כמו השבת ברעננה, פתיחת עסקים בשבת, היחסים בין דתיים לחילונים והפוליטיקה המקומית – הרב אסי חוזר שוב ושוב לאותו מסר: אחדות.

"יש לי שישה ילדים", הוא מספר בתחילת השיחה. "ארבעה מהנישואים הראשונים ושתי בנות מהנישואים השניים. אני גר ברעננה כבר כמעט שמונה עשרה שנה, וזו העיר שבה בחרתי להקים את הבית שלי ולהמשיך את השליחות שלי".

השליחות הזאת, לדבריו, ממלאת כיום את כל חייו.

"אני רב של קהילה ספרדית וראש כולל 'חזון עובדיה'. יש לנו כולל יום וכולל ערב. אנחנו מלווים תלמידים שלומדים לקראת מבחני רבנות, אבל לא רק. מגיעים גם בעלי בתים שרוצים להקדיש זמן ללימוד תורה בתוך שגרת החיים העמוסה שלהם. בכל בוקר אנחנו יושבים ולומדים יחד, ובמשך השנים עברו אצלנו אנשים רבים".

לדבריו, לימוד התורה הוא רק חלק מהעשייה.

כשאני שואלת אותו במה עוד הוא עוסק, הוא מספר גם על הצד שפחות מוכר לציבור.

"אנחנו עושים הרבה זיכוי הרבים. משתדלים לעזור לאנשים, לחזק אותם ולתת להם כלים לחיים. בנוסף, אני מלווה זוגות רבים. יש משפחות שמגיעות בתקופות מורכבות, ויש צורך לעזור להן למצוא את הדרך חזרה זו אל זה. שלום בית הוא אחד הדברים החשובים ביותר שיש. לפעמים שיחה אחת יכולה להציל משפחה שלמה".

מהכדורגל אל בית המדרש

לאורך השנים עבר הרב אסי שינוי משמעותי בחייו. מי שבעבר היה מחובר לעולם הספורט, חי כיום בעולם שונה לחלוטין.

אתה עדיין עוקב אחרי כדורגל?

"ממש לא. אין לי שום עניין בזה היום".

גם לא אחרי האליפויות?

"ממש, ממש לא. זה כבר לא חלק מהחיים שלי".

למה לדעתך לא מעט כדורגלנים בוחרים בשלב מסוים להתקרב לדת?

"אני חושב שכאשר אדם מצליח מאוד בחיים, מגיע להישגים ומבין שלא הכול תלוי רק בו, הוא מתחיל לראות שיש יד מכוונת. יש אנשים שמייחסים את ההצלחות שלהם לקדוש ברוך הוא, וההבנה הזאת מקרבת אותם לאמונה. אני באופן אישי שמח במה שהייתי, אבל שמח מאוד גם במקום שבו אני נמצא היום. כל תקופה בחיים הייתה חשובה, וכל אחת הובילה אותי למקום שבו אני נמצא עכשיו".

"רעננה לא מתחרדת"

אחת הסוגיות שמעסיקות לא מעט תושבים בעיר היא מערכת היחסים בין הציבור הדתי לחילוני. בשנים האחרונות ידעה רעננה מחלוקות סביב נושאי דת ומדינה, מחאות, ויכוחים על השבת, תחבורה ציבורית ופתיחת עסקים.

כשאני שואלת את הרב אסי האם הוא מרגיש את המתח הזה, תשובתו ברורה.

"אני לא מסתכל על הדברים האלה. זה לא מה שמעניין אותי. אני מסתכל על מה אפשר לעשות כדי לחבר אנשים ולא להרחיק ביניהם".

אתה לא מרגיש שיש מתיחות?

"לא. ברוך השם, אני לא רואה בעיה מיוחדת. יש כאן חרדים, יש כאן דתיים ויש כאן חילונים. זו עיר מעורבת והיא נשארת מעורבת. אני לא חושב שרעננה מתחרדת".

אז איך בכל זאת מצליחים לחיות יחד?

"על ידי כבוד הדדי. בסופו של דבר כולנו חיים באותה עיר, כולנו יהודים וכולנו אחים. אני חושב שיש יותר מדי שנאה במדינה שלנו, יותר מדי ויכוחים. צריך לזכור שבסוף אנחנו עם אחד".

מה דעתך על פתיחת מסעדות ומקומות בילוי באחוזה והפעלת תחבורה ציבורית בשבת – הרצון של חלק מהתושבים?

"השבת היא לא עוד יום בשבוע. השבת היא מקור הברכה של היהודי. אדם עובד כל השבוע, רץ, מתאמץ, עסוק בפרנסה, במשפחה ובדאגות, ואז מגיעה השבת ונותנת לו לעצור, לנשום ולהתחבר לעצמו, למשפחה שלו ולקדוש ברוך הוא. אני חושב שצריך לשמור על הסטטוס קוו ולהתחשב בכל המגזרים. אי אפשר לשנות דברים בכוח. צריך להבין שיש כאן ציבור גדול שהשבת היא ערך מרכזי בחייו".

האם אתה מרגיש שינוי מאז 7 באוקטובר בכל הקשור לתושבי העיר, לערבות ההדדית וגם מבחינת האמונה?

"כן. הרבה אנשים מחפשים יותר. הרבה אנשים עוצרים ושואלים שאלות על החיים שלהם, על המשמעות, על האמונה ועל הזהות שלהם".

למה זה קורה דווקא עכשיו?

"כשקורים אירועים גדולים וקשים, אנשים מבינים שיש דברים שהם מעבר לשגרה. זה גורם להם לפתוח את העיניים ולהסתכל אחרת על החיים".

ומה המסר שאתה מנסה להעביר?

"שלעם היהודי יש ייחוד. יש לנו את השבת, את החגים, את המסורת ואת הערכים שלנו. אלה הדברים ששמרו עלינו לאורך הדורות, ואלה הדברים שצריכים להמשיך לחבר אותנו גם היום".