לא רק משחק: רונית חלפון הופכת את הפוקר לעוצמה נשית

רונית חלפון, בת 51 מרעננה, אם לשלושה ובעלת רקע בעבודה סוציאלית, משאבי אנוש וחינוך – מצאה את עצמה סביב שולחן הפוקר. היום היא לא רק משחקת בטורנירים בינלאומיים, אלא רואה במשחק פלטפורמה לעוצמה נשית וללמידת מיומנויות חיים

לא רק משחק: רונית חלפון הופכת את הפוקר לעוצמה נשית
לא רק משחק: רונית חלפון הופכת את הפוקר לעוצמה נשית

אני כבר ניצחתי

רונית חלפון, בת 51, נשואה ואם לשלושה עד לאחרונה תושבת רעננה, אוצרת, מנחת קבוצות, יזמית קהילה ושחקנית פוקר. לכאורה, אין שום דבר במסלול חייה שמרמז על כך שתמצא את עצמה יושבת שעות ארוכות בטורנירי פוקר מול מאות ואלפי שחקנים, רובם גברים. אבל החיים, כמו הקלפים, מתפתחים לעיתים במסלולים לא צפויים, לדבריה.

כשהיא מתבקשת לספר על הרקע שלה, היא לא מתחילה בפוקר.
“למדתי עבודה סוציאלית, אבל לא עבדתי כעובדת סוציאלית יום אחד. משם התגלגלתי לתחומי ההדרכה ומשאבי האנוש, ובשלב מסוים עבדתי במשאבי אנוש של חברת פלאפון. הקריירה הייתה יציבה, תובענית ומסודרת. ואז הגיע רגע של החלטה.”

כשהיו לה תאומים בני שנתיים וחצי ותינוק נוסף בבית, היא החליטה שהיא לא מוכנה להשתעבד לעבודה מסחרית.
“אמרתי לעצמי – no more. אני לא משתעבדת לחברות מסחריות. אני עושה לביתי. אני מאה אחוז אמא.”
זו הייתה בחירה מודעת לעצור, להתמסר ולהגדיר מחדש סדרי עדיפויות.

אבל רונית אינה טיפוס שנשאר במקום אחד. כשבנה רועי היה בן שנתיים, היא הלכה ללמוד הנחיית קבוצות הורים במכון אדלר. במהלך הלימודים פיתחה משחק בשם “פשוט לשתף” – משחק שמביא את השפה השיתופית למשפחות, אנשי חינוך וחדרי טיפול. משם המשיכה להעביר סדנאות שיתוף והעמיקה בעולמות החינוך והתקשורת במשפחה.

דרושים לעיריית רעננה

בהמשך פתחה יחד עם שתי שותפות קהילה בפייסבוק שכללה מעל 7,000 הורים ואנשי חינוך. הקהילה עסקה בחינוך בעולם החדש – בתקופה שבה המסכים והטכנולוגיה חדרו לחיי הילדים והורים רבים היו מודאגים.

איך מכל זה מגיעים לפוקר?

“המעבר התרחש כמעט במקרה. במהלך הקורונה התגלגלתי לטורניר ‘וראייטי’ – טורניר תרומה גדול שבו השתתפו כ-600 שחקנים וכ-2,000 עורכים. הייתי בין העורכות. חברה שאלה אותי איך ייתכן שמשחקים שם רק גברים. אמרתי לה – אין בעיה. אני אלמד פוקר, נארגן שולחן חברות ונשחק כמו שהגברים נפגשים ומשחקים.”

אמנם זה נשמע כמעט כבדיחה, אבל שבועיים לאחר מכן, כשמישהי מהשכונה זכתה במקום ראשון בטורניר של Ladies – בית ספר לפוקר לנשים – הבנתי שזה היעד הבא שלי.

הפוקר כאתגר

“מי שמכיר אותי יעיד שזה הדבר שהכי לא מתאים לי בעולם.” אבל דווקא מהמקום הזה הגיע האתגר.
“גיליתי שפוקר הוא מראה לחיים. איך שאנחנו בשולחן – ככה אנחנו בחיים. אם יש לך סבלנות בחיים, תהיה לך סבלנות בשולחן. אם אתה אגרסיבי – תהיה אגרסיבי גם שם.”

אחרי חצי שנה בעולם הפוקר כתבתי ספר: “לשחק עם הקלפים שקיבלת”. הספר בנוי סביב 52 תכונות – כמספר הקלפים בחפיסה. בכל פרק אני מתארת מושג מעולם הפוקר ומחברת אותו לחיים.

תני דוגמה?

“המושג ‘טילט’, למשל, הוא טלטלה רגשית שמתרחשת כשאת בטוחה שאת בדרך לנצח ופתאום מפסידה קופה גדולה. אני מחברת זאת למצבים שמתרחשים בחיים עצמם.”

האם פוקר משפר מיומנויות חיים?

“אני אומרת שהשולחן הוא פלטפורמה ללמידה. ואם יש מיומנות שאין לך – את יכולה להתאמן עליה דרך המשחק.”

חלפון מדגישה שהיא משחקת טורנירים של טקסס הולדם, ולא משחקי קאש. בטורניר כולם נכנסים באותו סכום ומקבלים אותו מספר צ’יפים.
“ההזדמנות שווה לכולם,” היא אומרת. זהו בעיניה אלמנט חשוב.

עד כמה נשים נמצאות בעולם הזה?

“לפני כשנתיים עמד שיעור הנשים בעולם הפוקר על כ-5–6 אחוזים בלבד. בזכות Ladies נכנסו אלפי נשים למשחק. אין שום סיבה שנשים לא ישחקו. זה משחק מנטלי, אסטרטגי, מבוסס סטטיסטיקה ופסיכולוגיה – ואנחנו הנשים טובות בזה.”

האם נתקלת בסקסיזם?

“לא בצורה בוטה,” היא אומרת, “אבל כן חוויתי בריונות ואגרסיביות מצד שחקן שהרגשתי שהתלבש עליי וניסה להקטין אותי. לצד זאת, 98% מהתגובות מפרגנות.”

מה את מביאה לשולחן?

“אני מציגה את עצמי לשחקנים מימין ומשמאל, יוצרת קשר ומייצרת אווירה נעימה. אנחנו הולכים לשבת ארבע וחמש שעות יחד. למה שלא יהיה נחמד? מבחינתי, המטרה אינה להיות גבר בעולם גברי, אלא להביא את האיכויות הנשיות – חיבור, רכות ותקשורת – לשולחן.”

הניצחון מגיע עם שינוי התפיסה

“בעלי מהמם. הוא רואה שאני מתפתחת אישית דרך המשחק. מבחינתי, פוקר הוא ספורט תחרותי שדורש אימון ולימוד, גם אם אינו פיזי. אני יכולה להשוות אותו להשקעה של אלפי שקלים בטריאתלון. זה ספורט יקר, אבל זה לא על חשבון האוכל של הילדים.”

חלפון לא מגדירה את עצמה אלופה, אך בטורניר בחו״ל הגיעה למקום 107 מתוך 2,290 משתתפים. בטורניר אחר הגיעה למקום 12 מתוך 265, ואף למקום 60. ההצלחה, לדבריה, אינה המקום אלא הדרך.

“לפני חמש שנים לא הייתי מדמיינת שאשחק מול אלפי גברים ואהיה שווה בין שווים. הדבר הכי מרגש בפוקר היה כשבתי אמרה לי: ‘זה שאת אישה – זה מכפיל כוח’. בנוסף, בני בחר לעשות את עבודת הבגרות שלו בניו-מדיה על נשים בעולם הפוקר. מה אני צריכה יותר מזה?”

הניצחון מבחינתה אינו גביע.
הוא הדרך.
הוא השינוי התודעתי.
הוא הדוגמה האישית.
הוא ההבנה שפוקר, מעבר לתדמיתו, הוא מרחב ללמידה, צמיחה ועוצמה נשית.


לסיום היא מבקשת לשתף שבקרוב תשתתף בטורניר תרומה באיסט תל אביב למען ארגון אלמנות ויתומי צה״ל – יוזמה שכוללת גם קורסי פוקר לאלמנות, כדי שיוכלו להשתתף בטורניר.

“אנחנו רואות בפוקר פלטפורמה לביטחון עצמי, להבנת דינמיקה, לזיהוי אגו מול שיקול דעת,” היא אומרת.

הרשמה לטורניר:
https://www.idfwo.org/unbroken

כתבות קשורות

השארת תגובה

גלילה לראש העמוד
דילוג לתוכן