דוד הכיר את ענת זמן קצר לאחר הגירושין מאשתו אם שלושת ילדיו. ענת בשנות ה-30 לחייה, יפהפייה עוצרת נשימה שהייתה מורגלת למבטים הננעצים בה השתוקקה להכיר את ה"אחד" שלה ולהקים איתו משפחה. את דוד הכירה במפגש של חברים משותפים, הוא כמובן לא יכול היה להתיק את עיניו ממנה… האהבה ניצתה ביניהם, הם יצאו לבלות בימים שילדיו של דוד לא היו איתו, נסעו לגיחות בחו"ל, דוד הרעיף עליה מתנות ופינק אותה ללא הרף הם אומנם לא עברו להתגורר ביחד אך אירחו חברים ביחד ובחלק מימות השבוע דוד נשאר ללון בדירתה של ענת.
אומנם מתחילת הקשר ביניהם, דוד הבהיר לענת שהוא לא מעוניין בילדים נוספים על השלושה שיש לו כבר אבל ענת קיוותה והאמינה בסתר ליבה שעם אהבה כמו שיש להם ילדים זה רק עניין של זמן. שנתיים לאחר מכן, מערכת היחסים ביניהם החלה לקרטע עד שעלתה על שרטון וזאת בגלל שדוד המשיך לעמוד בסירובו לילדים נוספים בעוד שהשעון הביולוגי של ענת המשיך לתקתק.
בית המשפט נדרש לדון בתביעתה של ענת להכיר בה כידועה בציבור של דוד בתביעתה דרשה ענת מזונות הסתגלות וכן חלק מהרכוש שדוד צבר בתקופת הקשר ביניהם. מזונות הסתגלות, הינם תשלום חודשי לתקופה קצובה בכדי תוכל להסתדר כלכלית לאחר הפרידה.
במדינת ישראל חיים היום זוגות רבים אשר לא נישאים נישואין כדת וכדין והסיבות לכך מגוונות בין אם בני הזוג לא מעוניינים להתחתן או בין אם בני הזוג לא יכולים להינשא בישראל, דוגמת זוגות חד מיניים, נישואי תערובת, כהן וגרושה ועוד. לא כל הזוגות הללו נחשבים באופן אוטומטי ידועים בציבור מאחר ואין חוק במדינת ישראל, אשר מסדיר באופן ברור ומוכוון את דינם של ידועים בציבור. ידועים בציבור הם בני זוג אשר אינם נשואים כדת וכדין, אך עדיין נחשבים מבחינה משפטית כזוג בעל זכויות שונות. מעמדם של ידועים בציבור לעניין זכויות וחובות מסוימות הוכר במספר חוקים דוגמת בחוק הירושה, אולם אין הגדרה אחידה למושג ידועים בציבור.
ומאחר ואין חקיקה מסודרת הקובעת מי הם ידועים בציבור, הקביעה האם זוג הוא ידוע בציבור או לא נתונה לשיקול דעתו של בית המשפט, כמו בתביעתה של ענת.
אז מי הם ידועים בציבור בעיני הפסיקה?
בני זוג הנמצאים במערכת יחסים רומנטית ומנהלים משק בית משותף. ברוב המקרים, אם שני תנאים אלה מתקיימים, יכיר בית המשפט בזוג כידועים בציבור. בית המשפט לענייני משפחה בתמ"ש (ת"א) 13409-12-12 פלונית נ' אלמונית ת"א, פסק שנדרשת הוכחת שני יסודות מצטברים כדי שבני זוג יוכרו כידועים בציבור. קיום חיי משפחה, היינו, חיי אישות כבעל ואישה וניהול משק בית משותף, אולם מדובר בבחינה סובייקטיבית, לנקודת מבטם של בני הזוג על מערכת היחסים שלהם, כלומר, כיצד ראו בני הזוג את עצמם. פרשנות בתי המשפט לקיומם של המבחנים גמישה, ונקבע כי אין לקבוע קריטריונים נוקשים.
ובפרשנות כמו בפרשנות, איך כל שופט מתרשם מהפרשנות של שני בני הזוג ישנן פסיקות שונות שמתבססות על שני היסודות המצטברים בבחינת בני זוג כידועים בציבור תוך גמישות בקיומם של היסודות המצטברים. וכך, הפסיקה הכירה בבני זוג כידועים בציבור אף כי גרו יחדיו במשך שלושה חודשים בלבד או דוגמת בני זוג שהוכרו כידועים בציבור אך לא ישנו כל הלילות ביחד ואפילו פסיקה בו בני זוג הוכרו כידועים בציבור אף כי אחד מהם היה נשוי. מכאן, שבני זוג המעוניינים להיות מוכרים כידועים בציבור לצורך קבלת זכויות הקבועות בחוק נדרשים להוכיח זאת ואף להביא ראיות לצורך כך ואם חס וחלילה אחד מבני הזוג נפטר נטל ההוכחה מורכב וקשה יותר .
ומה עם התביעה של ענת אתם וודאי שואלים, כיצד פסק בית המשפט?
בית המשפט לא קיבל את תביעתה ולא הכיר בה כידועה בציבור, אלא התייחס אליהם כזוג אוהבים ומאהבים למרות הזוגיות הטובה שהייתה להם, כי שעוסקים בפרשנות ובנטל הוכחות אין לדעת מה יקבע בית המשפט.
אז מה ניתן לעשות?
עריכת הסכם חיים משותפים נועד בין השאר לשם כך, לקבל וודאות משפטית לגבי מערכת היחסים בין בני הזוג, ההסכם כולל הכרה רשמית בזוגיות, ההסכם הוא ההוכחה לזוגיות הטובה בין בני הזוג, בני הזוג מצהירים על היותם ידועים בציבור כלפי כולי עלמא.
ועל כך, ועוד הרבה יותר בפעם הבאה.
שאלות לעורכת הדין סיגל ניר דקל
https://bit.ly/3NOxbTD
