"בחודשים האחרונים אני מתהלך בתחושה די מוזרה שאני צריך להיפרד מהמקום המדהים הזה שליווה אותי כמעט מחצית מחיי וסיפק לי סביבה חמה ואוהבת. זה לא פשוט ולמען האמת אני לא עד הסוף מעכל את הפרידה הזו. אפשר להגיד שלמרות שאנחנו מדברים עדיין בשטח בית הספר ועוד רגע אני כבר לא אהיה כאן אני כבר מרגיש געגוע", כך אומר אמנון בר נתן, שנפרד השבוע מתלמידי ומורי תיכון מטרווסט ברעננה בתום 14 שנות ניהול ו-25 שנים בתיכון.
אם אתה עדיין לא מעכל את הפרידה מתיכון מטרווסט יכול להיות שהיא לא סופית?
"לא, הפרידה הזו סופית, אבל הפרידה מתחום החינוך ממש לא סופית ואין לי ספק בכלל שאני עדיין אפעל בתחום הזה. הפרידה מהתיכון שאני כל כך אוהב מגיעה בנקודה שבה אני מרגיש שלם עם המהלך. משהו בתוכי אומר שהגיע הזמן לקום וללכת ליעד הבא, לתחנה החדשה בחיי".
איזה תלמיד היית והאם כשהיית ילד חשבת שיום אחד תהיה מנהל בית ספר?
"הייתי תלמיד טוב ויש שיגידו שהייתי אפילו מצטיין. אני לא יודע אם חשבתי שאהיה מנהל, די בטוח שלא חשבתי כל כך רחוק, אבל בטוח כיוונתי להיות מורה. היה לי מורה שבזכותו ובזכות ההורים התומכים שלי הגשמתי את החלום להיות איש חינוך".
מה סוד הקסם של מטרווסט? למה כל כך הרבה תלמידים רוצים להגיע לכאן ללמוד? זה המורים? האווירה? המגמות? אתה יכול לשים את האצבע על מה זה בדיוק?
"אני חושב שזה שילוב של כמה גורמים שציינת ועוד הרבה דברים אחרים. התיכון שלנו בולט בשילוב בין החינוך הפורמלי והבלתי פורמלי, שממנו אני מגיע. החלטתי שאני רוצה לבנות בית ספר שידבר אל הילדים בגובה העיניים ולנהל איתם דיאלוג אותנטי ומיוחד. המקום הפדגוגי חשוב, אבל המקום החברתי והערכים שאנחנו רוצים להביא לילדים חשובים לא פחות".
אחד הנתונים המרשימים לגבי תיכון מטרווסט הוא כמעט אפס אחוז נשירה. נתון שלא הרבה תיכונים יכולים לזקוף לזכותם. כשבר נתן נשאל על כך הוא אומר גאווה כי "זו אמנות החינוך – לתת לכל ילד וילדה למצוא את המקום שלהם בבית הספר, גם ברמה הלימודית וגם ברמה החברתית. אנחנו עושים הכל כדי לתת לילדים הרגשה ששווה להגיע לבית הספר, שזה מקום שיעשה להם רק טוב, שיש מה להרוויח מהמקום הזה גם אם בסוף ייצאו מפה רק עם בגרות ולא עם תעודת בגרות".
לדברי בר נתן, "ההצלחה הגדולה של בית הספר היא לייצר קהילה של תלמידים, מורים והורים שתדבר בשפה המטרואית, שזו שפה מדבר, בלתי פורמלית. מורים שיושבים באמפי ומדברים איתם".
ובמה אתה מרגיש שפחות הצלחת?
"יש הרבה דברים שפחות הצלחנו – ואני אומר הצלחנו כי זו מערכת שלמה – כמו יצירת בית ספר עמלני, שזה אומר ליצור מקום שבו הילדים יכולים להתנסות במקצועות שיהיו רלוונטיים ליום שאחרי בית הספר. הקמנו מגמת עיצוב שיער ואני מאוד גאה בזה, למרות שמי שרואה את הראש שלי מבין שאין לי אינטרס אישי להקים מגמה כזו. כשהקמנו את המגמה הורמו לא מעט גבות וכיום אני חושב שיש לא מעט אנשים שמסדרים את הגבות שלהם. הם מבינים את מה שאני הבנתי – שיש צורך במגמה שמאפשרת לתלמידים עבודה חופשית ויצירתית. יש פה לא מעט תלמידים שמסיימים את המגמה ויכולים לפתוח מספרה ולהתחיל את החיים הבוגרים בצורה מסודרת. אני אוהב את האווירה במגמה הזו, שהיא מאוד חריגה לתיכון עיוני, ואני חושב שיש צורך בעוד מגמות כאלה".
מהו מורה טוב בעיניך?
"מורה טוב הוא מורה שיש לו תשוקה למקצוע שהוא מלמד ויודע מה הוא מלמד, אבל לא פחות מכך שרואה את התלמידים. שיודע איזה משבר עובר על התלמידים".
בר נתן מגיע ממשפחה של אנשי חינוך. אמו הייתה גננת, האחים שלו עוסקים בעניינים שעוסקים בחינוך ובאנשים. לכן לא מפתיע שכאשר שואלים אותו על התחנה הבאה שלו בקריירה הוא עונה: חינוך.
אמרת בתחילת השיחה שלנו שאתה כבר מתגעגע, ולכן לסיום אני רוצה לשמוע למה בדיוק תתגעגע בשיח שלך עם התלמידים? אומרים שאתה מנהל לא שגרתי.
"אני מנהל לא שגרתי ויש שיגידו שאני שטותניק גדול. אני אתגעגע מאוד לשחק עם הילדים, בעיקר לעשות איתם כפיפות ידיים. היו גם מקרים שהייתי עושה הורדות ידיים עם התלמידים. הייתי רוקד עם התלמידים, שר איתם, מצטלם איתם ועושה הרבה דברים ששוברים את הקרח ולזה אי אפשר שלא להתגעגע", הוא אומר ולנו יש הרגשה שכמו בשיר ששרה ג'וזי כץ על איש הקיבוץ "הוא עוד ישוב".
2 תגובות
מנהל מעולה, אחת הדוגמאות הכי טובות ללמוד ממנו על ניהול..טיפח מערכת של מורים מדהימה. זכינו לשלוח את הילד לתיכון כל כך מחבק מטפח. חינוך לערכים, לבגרות לכבוד הדדי. מתייחסים לתלמידים בדיבור בגובה העיניים והם פורחים תחת ידיהם. שפע ברכות והצלחות לאמנון.
הנחלת כזאת מסורת שורשית בריאה שתמשיך לעוד שנים רבות.
תודה תודה תודה
עלה והצלח אמנון
כשראיתי סרטון שלך עושה שכיבות סמיכה מול תלמיד ידעתי שהילד שלי במקום הנכון
מנהל מהמם שניהולו משתקף במורים מדהימים זכינו