משפחה צעירה ממוצעת, המתמודדת עם תשלום שכר דירה או משכנתה, משלמת מידי חודש אלפי שקלים עבור פעוטונים עד גיל שלוש. המדובר במשפחות מהמעמד הבינוני ההולך ונשחק, אותו מעמד שסוחב על גבו מטלות אזרחיות בלתי נגמרות ומקבל מהמדינה פחות ופחות. בחודשים האחרונים אלו הנושאים בנטל נפגעים יותר ויותר, אירועי השבעה באוקטובר והמלחמה משפיעים וישפיעו עמוקות על תקציבה של מדינת ישראל בעתיד הקרוב. מי שישלמו את המחיר יהיו אלו שתמיד משלמים: זוגות צעירים, משרתי המילואים, הילדים והנכדים שלנו.
במדינת ישראל רשות מקומית איתנה כמו רעננה, נמדדת ביכולת שלה להתנהל תקציבית כך שתוכל במקומות רגישים כמו חינוך, רווחה וביטחון, להיות שם עבור התושבים ולמלא את החלל שמשאירה המדינה.
לכן הקמת פעוטונים עירוניים עד גיל 3 הם הכרח: לא רק שמדובר על הקלה כלכלית משמעותית על ההורים, אלא שמסגרת כזו מעניקה מעטפת בה הרשות מחוייבת לסטנדרטים ראויים, החל מבטיחות המבנה ועד לבחירת כוח אדם מקצועי. לכך יש להוסיף את היתרון העצום שמאפשר לאמהות צעירות לשוב לעבודה מייד בתום חופשת הלידה ואת העובדה שהמערכת מכילה את הילד או הילדה מחדשי חייהם הראשונים. לרצף בחינוך יש ערך רב.
רשות מקומית נמדדת ביכולת לספק רמת שירותים איכותית, שרואה את צרכי האוכלוסייה שלה מעבר לסטנדרט הרגיל. זהו המקום בו הייתה רעננה לאורך שנים ודוגמא בולטת לכך היא הקמת גני ילדים עירוניים מגיל שלוש, הרבה לפני המחאות שהביאו את המדינה
לכך. את המיזם החשוב, המשמעותי ופורץ הדרך הזה הייתה לי הזכות להוביל בקדנציה הראשונה לכהונתי, בתפקידי כיו״ר ועדת החינוך. זכיתי לשיתוף פעולה מלא מזאב בילסקי שהחזיק בדיוק באותה גישה האומרת שרשות מקומית לוקחת אחריות אמיתית על איכות החיים של התושבים, בודאי בכל מה שקשור לחינוך ורווחה. זו הגישה שהפכה את רעננה לעיר מיוחדת וייחודית בישראל בכלל ובשרון בפרט.
הקמות מסגרות חינוכיות עירוניות עבור תינוקות בחדשי חייהם הראשונים ועד גיל שלוש, נדרשת יותר מתמיד וזה אפשרי. המודל הזה בנוי על התכנות כלכלית שנשנעת על סידרי עדיפויות, השקעה של הרשות והשתתפות הגיונית של ההורים שמותאמת לתעריפים עירוניים וצמודה למנגנוני התחשבות והנחות.
זהו אותו מודל שאיפשר ברעננה את הקמת הגנים מגיל שלוש מבלי לחכות למדינה, להקים כיתות למניעת נשירה מהתיכונים וליצור מסלולי אבחון וטיפול בשירות הפסיכולוגי העירוני.
המכנה המשותף לשתי הדוגמאות הללו הוא העלות הסבירה אל מול השוק הפרטי והאיכות שיש בסטנדרטים של שירות עירוני. אין דין פעוטון פרטי כדין פעוטון עירייה שעליו חלים הסטנדרטים המחמירים ביותר ולמי שידו אינה משגת הוא מעניק הנחה ותמיכה.
לצערי, בחמש השנים האחרונות, רעננה איבדה את הייחוד שלה בכל הקשור לרמת שירותים גבוהה שבאמת שמה את התושבות והתושבים במרכז. כיו״ר אופוזיציה מצאתי את עצמי נלחמת בקיצוצים מקוממים בשירות הפסיכולוגי, בהשתתפות העירייה בסיוע לתלמידים מתקשים בחטיבות ובתיכונים ועוד. כמי שמכהנת שנים רבות במועצה, ראיתי בצער את דגל החינוך והקהילה של רעננה מתקפל בהדרגה. התוכנית שלי להקמת מסגרות עירוניות לתינוקות ופעוטות לפני גיל שלוש נגנזה בעקבות תוצאות הבחירות.
כעת נוצר חלון הזדמנויות לשנות את סידרי העדיפויות של רעננה ולשים במרכז את מה שחשוב באמת. הגיע הזמן להתחדשות עירונית בגיל הרך, הגיע הזמן לתת אופק למשפחות הצעירות, לחשב מסלול מחדש, להחזיר רמת שירותים גבוהה ולהניף מחדש את דגל החינוך ברעננה.
הרוח הזו מוגדרת בתוך המצפן הערכי של האיחוד החשוב הזה שנקרא הרוב הדמוקרטי ברעננה. איחוד של מרצ, שמביאה איתה קבלות על עשייה איכותית במועצה, יש עתיד שאנשיה הצטיינו בעשייה קהילתית גם למען החינוך מחוץ למועצה, חוזה חדש שצמחה מתוך המחאה ואנשיה הוכיחו עד כמה מאבקים מרים אך נחושים משנים מציאות והמחנה הממלכתי (גנץ)שגם ברעננה, כמו במדינה, מציבה את המטרות הנכונות לפני הכל.
אנחנו נהיה הרשימה הגדולה במועצה. הכוח שלנו יאפשר לנו להחזיר את העיר למסלול הנכון שבו חינוך הוא ערך, חלק בלתי נפרד מסט הערכים של רעננה. אחת הדרכים היא לראות את הקושי של של אותן משפחות צעירות שהמדינה מטילה עוד ועוד עול על כתפיהן. הקמת גנים עירוניים עד גיל שלוש היא אחת הדרכים לעשות זאת.
