"החינוך הוא כמו תמנון – יש לו זרועות בכל מקום"

מיכל הירש נגרי, שכיהנה כמנכ"לית וראש אגף החינוך בעיריית רעננה, מייעצת כיום לעיריית כפר סבא בנושאי חינוך, חברה וקהילה, במסגרת מיזם משותף עם שר החינוך לשעבר, שי פירון. בראיון היא מספרת על הדברים הטובים שגרמה הקורונה ("החינוך נכנס אל הבתים"), בטוחה שניתן היה למנוע את פארסת הפתיחה והסגירה האינטנסיבית של מערכת החינוך ("רצו להחזיר הכל תוך חמש דקות, צריך היה לעבור תהליך") ומתכוונת להוביל את כפר סבא לקפיצת מדרגה משמעותית ("שילוב של שורשים ומסורת עם חדשנות פורצת דרך"). מפגש אישי עם אשת חינוך מהמעלה הראשונה

Share on facebook
Share on twitter
Share on whatsapp
Share on email
מיכל הירש נגרי
מיכל הירש נגרי

הסחבת הבלתי אפשרית בהחלטה מתי וכיצד לפתוח את מערכת החינוך עם סיום הסגר השלישי עמדה לאחרונה במרכז סדר היום התקשורתי. מתווים לא ברורים, צבעים מתחלפים ברמזור ובעיקר המוני ילדים והורים בחוסר ודאות – פרק נוסף בתיאטרון האבסורד בארצנו הקטנטונת. לרגל ניסיון נוסף לחזור לסוג של שגרה, שוחחנו עם אחת מנשות החינוך המשפיעות בגזרה המקומית – מיכל הירש נגרי, המכירה את התחום לפניי ולפנים עם ותק של כשלושה עשורים. 

בכל הנוגע למשוואה הלא הגיונית של סגירה-פתיחה-סגירה של בתי הספר והגנים, אין לה ספק שניתן היה להתנהל אחרת: "אפשר וצריך היה למנוע את זה", היא פותחת בראיון נרחב לרשת "דימדיה ניוז". "אני פוגשת את הצוותים בשטח והטריפו אותם מהסגר הראשון עם מתווים אין סופיים. אני לא יודעת אם אנשים מבינים מה זה להיערך למתווה, אבל כבר נתקלתי במנהל בית ספר שקיבל מתווה אחד וכעבור שלוש שעות התבקש להתנהל על פי מתווה אחר. הייתה היסטריה גדולה בתחילת המגפה וכולם חיפשו להחזיר את המערכת לפעילות כמה שיותר מהר. לא היה קורה כלום אם אנשים היו עוצרים לרגע ומודים שהם לא יודעים מה לעשות. אפשר היה להוציא את המערכת לחופש סמוך לחופש הגדול, לשבת עם כל השותפים – ארגוני המורים, המנהלים ואנשי השטח, ולבנות מתווה מסודר, לצפות את התרחישים במציאות המשתנה ולתת לכולנו כלים להתמודדות. יש צוותי חינוך מדהימים ועלו יוזמות מדהימות מהרשויות המקומיות שהציבור נותן בהן אמון. אם אנשים היו מתנהלים בצניעות ולא בפטרונות, אין לי ספק שהדברים היו נראים אחרת".     

את דבריה מדגימה הירש נגרי באמצעות ראש ממשלת ניו זילנד. "היא הבינה שיש פה משהו גדול ולא נכון לפעול מיד, אלא חשבה מי הצוות הרלוונטי לחשיבה משותפת המייצג את השטח בתחומי רפואה, חינוך, עסקים וכלכלה", היא אומרת. "בנוסף היא לקחה אחריות, ישבה בבית בסגר ושידרה לתושבים בפייסבוק לייב עם הילדה על הברכיים. תחשוב על ניהול אירוע בסדר גודל כזה לעומת משבר האמון הגדול במדינה". 

מנגד, נמנעת מיכל מלהיגרר להגדרות מפוצצות שנשמעות חדשות לבקרים באשר לילדי הגנים ובתי הספר, בדבר היותם דור אבוד שלקחו לו שנה מהחיים. "אני לא מהאסכולה הזו ולא מדובר בקטסטרופה. הציבו בפנינו אתגר משמעותי מאוד וקרו בקורונה גם דברים טובים", מסבירה הירש נגרי. "אנשים גילו את המשפחות שלהם, ובחינוך קרה דבר מופלא עם כניסתו אל הבתים. שותפות ההורים הלכה והתפוגגה, הם פחות ידעו מה קורה ומה משמעות אנשי החינוך בחיי הילדים, ופתאום באה הקורונה ואיתה הלימוד דרך הזום. התגלו סיפורים מדהימים על הורים שהכירו בעבודה החינוכית, הבינו את המשמעות וראו את הרגישות. זו דינמיקה שלא הייתה מתרחשת במצב אחר. בנוסף, אנשים חזרו לבסיס עם המון צניעות. היה משהו בקורונה שגרם לכולם להבין שעוצרים הכל ומורידים הילוך. המרדף אחרי החומרנות נעלם, הקצב שונה ומה שחשוב הוא להתמודד עם משהו שגדול מכולנו וללמוד איך להתנהל איתו".  

ועדיין, אין עוררין על הפגיעה הקולקטיבית, בעיקר בתחום הרגשי-חברתי. "הדבר המשמעותי שנפגע הם המפגשים הפיזיים והבין-אישיים", היא מאשרת. "כולנו יצורים מאוד חברתיים. להיפגש עם הילד, לראות את העיניים שלו בבוקר, להבין איך הוא מרגיש ומה מצב הרוח שלו, כל זה נפגע. לא רק בין צוותי החינוך לילדים, אלא גם בין הילדים לבין עצמם. קשה לייצר דינמיקה ללא אינטראקציה חברתית, אבל ככל שנמשכו הסגרים הבנו לאט לאט איך בכל זאת לייצר את המפגשים בחוץ, או בקבוצות עבודה קטנות באחד הבתים. עשינו כל מה שהתאפשר מבחינת החוק והשמירה על הבריאות". 

מיכל הירש נגרי ושי פירון

חופרי, ביילסקי, פירון

מיכל הירש נגרי, 54, מתגוררת ברעננה כבר 22 שנים. נשואה לשמוליק ואם לשלושה – הבנות גל (29) וגאיה (18) והבן רועי (25). תחת ראש העירייה נחום חופרי כיהנה במשך שבע שנים כראש מינהל החינוך ברעננה, ובהמשך, עם בחירתו של זאב ביילסקי, מונתה על ידו למנכ"לית העירייה, תפקיד אותו מילאה במשך קדנציה בת חמש שנים. אגב, במידה והתעניינתם האם מנכ"לית-אישה התקבלה בהרמת גבה, ההפך הוא הנכון. "הייתי האישה הראשונה בתפקיד ברעננה. הייתה לכך אהדה גדולה ופרגון מקיר לקיר לזאביק על שבחר מישהי מתוך המערכת", היא מתגאה.     

את הקריירה החינוכית החלה בחטיבת הביניים "בן גוריון" בהרצליה, שם שימשה במגוון תפקידים – מורה לאנגלית, מחנכת, רכזת שכבה וסגנית מנהל של המנטור החינוכי שלה, ברוך יכין ז"ל. בהמשך ניהלה במשך שנה את חטיבת "בן צבי" בכפר סבא ומשם המשיכה לניהול חטיבת הביניים על שם אילן רמון בכוכב יאיר/צור יגאל. היה זה בן המוסדות הראשונים שנקראו על שמו של טייס החלל הישראלי הראשון, כאשר הירש נגרי פעלה בנושא בשיתוף פעולה מלא עם אלמנתו של אילן, רונה רמון, ומלבד שם בית הספר הגו השתיים תכנית ללימודי מדעים על שמו. 

לפני כשנה וחצי חברה לידיד ותיק, שר החינוך לשעבר, שי פירון, והשניים ייסדו במשותף את חברת "EDO NOW", העוסקת בייעוץ וליווי בתחומי חינוך, חברה וקהילה. בחודשים האחרונים מלווה החברה את עיריית כפר סבא, ובין לקוחותיה ניתן למצוא גם את רמת השרון, חוף השרון, קריית ביאליק, חבל יבנה וארגון "אלאור" המתמחה בהפעלת מסגרות חוץ ביתיות ובתי ספר לילדים, בני נוער ומבוגרים בעלי צרכים מיוחדים. מיכל גם חברה בוועד המנהל בתנועת "פנימה" אותה הקים פירון, העוסקת באיחוי שסעים בחברה הישראלית במגוון תחומים. בנוסף, היא עוסקת בליווי מנכ"לים עם כניסתם לתפקיד ומרצה למנהיגות אותנטית בבית הספר ליזמות במרכז הבינתחומי בהרצליה ובארגונים שונים.  

"לכפר סבא יש צוותי חינוך מדהימים ופוטנציאל גדול. הייתה בה תחלופה של מנהלי אגפים ובשלב ראשון יצרנו יציבות במנהיגות החינוכית. כעת אנחנו בשלבי למידה עמוקה של העיר", אומרת הירש נגרי ומפרטת על תהליך העבודה: "אנחנו מתנהלים על שני צירים במקביל – הסיפור והחזון של העיר, שאנחנו לומדים ומדייקים על ידי מפגש עם מאות אנשים מתוך הקהילה, וכן הטעמה וכלים בכל הקשור לחינוך. אני מכירה היטב את ראש העיר, רפי סער, והחינוך בהחלט נמצא בראש סדר העדיפויות שלו. הוא מתווה את המדיניות ואנחנו בונים את התוכן יחד עם מנהלת אגף החינוך החדשה וצוות המטה שלה. יש לכפר סבא יתרון ענק שרוב חטיבות הביניים והתיכונים סמוכים זה לזה וכך אפשר לייצר שיתופי פעולה, לקדם פדגוגיה חדשנית, לעבוד בסינרגיה ולהתחבר ל-DNA של העיר".  

יש גם נגיעה להיבטים הרגשיים בתקופה מורכבת שכזו?

"בוודאי, הכל מתחיל מהמקום הרגשי. הדגש הוא לא על איזה פרק ילמדו, אלא איזה סביבות למידה תהיינה, אינטראקציות, שימוש במרחבים השונים ומגוון אפשרויות בהן כל ילד יוכל למצוא את עצמו –  מעידוד סקרנות וחקר, דרך יכולת בחירה ועד פיתוח האפשרות להיות ביקורתיים. חשוב שתהיה מודעות אישית לצד מודעות חברתית למקומם של הילדים בקהילה. אנחנו לא מסתכלים על החינוך כבועה, החינוך הוא כמו תמנון – יש לו זרועות בכל מקום. אנחנו מקפידים מאוד על תהליכים של שלושה מרחבים – רגשי-אישי, פדגוגי חדשני וקהילתי, לצד חמישה עוגנים – מקום, זמן, מדידה והערכה, שותפים ופעילות. 

איך את רואה בחזונך את רעננה וכפר סבא בשנים הבאות?

"אני פחות מעורבת ברעננה, אבל היא מאוד יקרה לליבי. הייתי רוצה לראות אותה פורצת גבולות – פיזית וקהילתית. זה אמנם לא פשוט, אבל צריך לצאת מהקונספט של הלמידה המסורתית ולאפשר לילדים להתנסות ולצבור חוויות חדשות. אשר לכפר סבא, אין לי ספק שתהיה בה קפיצת מדרגה משמעותית – חיבור של שורשים ומסורת לצד חדשנות ופריצת דרך. זה לא סותר, וצריך להסתכל על העיר כמכלול שמשלב ישן עם חדש".  

כתבות קשורות

Share on facebook
Share on twitter
Share on whatsapp
Share on email

השארת תגובה

גלילה לראש העמוד
דילוג לתוכן