למתאמנים מן השורה שמשוועים לחזור לשגרת אימונים סדירה וניזונים ממהדורות החדשות, היום (ראשון) אמור היה להיות יום חג, עם ההודעה על פתיחתם לכאורה של מכוני הכושר. למה לכאורה? כי להצהיר בראש חוצות שאפשר לחזור להתאמן זה דבר אחד, אבל לנסח מתווה ברור של חוקים וכללים שיאפשרו לממש את ההצהרה הלכה למעשה זה דבר אחר לחלוטין. זו הסיבה ש-650 בעלים של מכוני כושר ומרכזי ספורט חתמו על עצומה שלא יפתחו היום את שעריהם. כדי לסבר את האוזן נספר, כי דיון "דחוף" בנושא אמור היה להתקיים בוועדת החוקה בחמישי האחרון, אך במקום לגלות לציבור המתאמנים מהי משמעות התו הירוק, נדחתה הישיבה לתחילת השבוע הנוכחי.
מי שזועם על ההתנהלות הקלוקלת הוא ירון סלע, הבעלים של רשת מכוני הכושר "גרייט שייפ", בעלת תשעה סניפים בארץ, ביניהם ברעננה, כפר סבא ורמת השרון. "בביזיון לאומי שכזה עוד לא נתקלתי. הודענו שלא נפתח בראשון לא כי אנחנו לא רוצים לפתוח, אלא פשוט כי אנחנו לא יודעים איך". וסלע יודע היטב על מה הוא מדבר. מאז תחילת המשבר הוא מצוי בקשר עם ראשי משרד הבריאות בניסיון להבין איך לתפקד, ללא הצלחה יתרה. "דיברתי עם כל הפורום הרלוונטי, פרופ' נחמן אש, שרון אלרעי פרייס, וביקשתי שייתנו לנו זמן ראוי להתארגן", הוא אומר. "הרי צריך לחכות שלושה שבועות בין החיסון הראשון לשני. אי אפשר לצפות שיודיעו שפותחים ותוך שבוע כולם יהיו מחוסנים, בטח לא בתעשייה בה העובדים יחסית צעירים. אצלי כולם יהיו מחוסנים עד ה-10 במרץ, אז מה אעשה בינתיים? אפתח אם 30% כוח אדם? לא יהיו לי מדריכים. אמרו שיבדקו ויחזרו אלי, אתה חושב שמישהו חזר?".
מעבר לעובדה שלא קיבל תשובות ברורות, סלע כבר צופה את הבלגן מול ציבור הלקוחות. "אנחנו בשר תותחים מולם", הוא מודה. "כולם מדברים על התו הירוק, אבל אין תקנות שאוכפות אותו. יבוא בעל מנוי שלא מחוסן וישאל בצדק לפי איזה חוק אני לא מאפשר לו להיכנס להתאמן. לא תהיה לי תשובה, הוא יוכל לתבוע אותי וגם לזכות – כי אין חוק. מצד שני, אם אכניס אותו אני עובר על החוק ואספוג קנס. ומה עם הלקוחות המחוסנים? הם הרי יכעסו שהכנסתי אותו. למה אני צריך לריב עם הלקוחות? מה אתם בממשלה, ליצנים? תשעה חודשים היינו סגורים בשנת 2020. נהיה סגורים עוד שבועיים, אבל נפתח עם מתווה ברור. מה הלחץ? הכל בגלל שביבי רוצה להודיע שהמשק פתוח".
בין מדגרה לסוכריה
ירון סלע, 52, מתגורר ברעננה בעשרים השנים האחרונות. נשוי לתמר ואב לארבעה. הבנים אופק (24) שצפוי להתחיל בלימודים אקדמיים, שחר (20), לוחם במגלן, אורי (18), חייל טרי וזוהר (12), תלמידת כתה ו' בבית הספר "זיו" ברעננה. מלבד היותו הבעלים של "גרייט שייפ", הוא גם יו"ר ארגון בעלי העסקים בתחום הכושר, המונה 1,700 חברים מבעלי סטודיו של 60-80 מ' ועד קאנטרי קלאב של 40-50 דונם. ההתארגנות, באופן לא מפתיע, נולדה בעקבות משבר הקורונה.
מה שמכעיס לא פחות היא העובדה שענף מכוני הכושר עמד בהצלחה יתרה בהנחיות התו הסגול, מה שלא מנע את סגירתו ופתיחתו חדשות לבקרים, באקט מקומם שמזכיר מעט את ההתנהלות של מערכת החינוך. אלא שכאן מדובר בכסף פרטי ולא ציבורי. "25% מהמדינה מחוסנים, אז בעצם אני אמור לקבל 25% אחוז מההכנסות, אבל ההוצאות נותרו 100%", הוא מנסה לאמוד את מידת הנזק. "הנחיות התו הסגול היו קשות, אבל עמדנו בהן. הכנסנו מספר מסוים של נרשמים באפליקציה, הקפדנו על מסיכות וכמעט לא היו הדבקות – אחוז מינורי. עכשיו רוצים שנעמוד בכניסה ונבדוק אם מישהו נכנס עם תעודה מזויפת. איך אני אמור לבדוק את זה? אני לא שוטר ולא שומר, אבל כמובן שאם יימצא מישהו בלי תו ירוק ותעודה מתאימה, גם הוא ייקנס וגם אני כבעלים של המקום. למה מקשים עלינו?".
עניין משמעותי נוסף הוא הזיגזג הקיצוני בהצגת חדרי הכושר בין הסגרים. "ביולי שעבר עלו כל המומחים בתקשורת וסיפרו שחדרי הכושר הם מדגרת קורונה. עשו לנו דמוניזציה וגרמו לנזק מטורף. עכשיו אנחנו הסוכריה של הציבור. רוצים לעודד צעירים להתחסן אז אומרים להם 'לכו להתחסן ותוכלו להתאמן'. איך הכל התהפך פתאום? למה להתעלל בענף חשוב שמשרת 1.4 מיליון מתאמנים?".
קיבלת תחושה שמזלזלים בציבור המתאמנים?
"חד וחלק. אנחנו לא מעניינים את הממשלה. רוצים לפתוח? תנו מתווה ברור וחשוב יותר – ישים. לא שנעמוד בכניסה למועדונים, נעשה סלקציה ונבדוק מי מחוסן ומי לא. שהמדינה תעשה את זה ולא יפילו עלינו. מה אני עושה למשל עם נער בן 14 שמתאמן כבר שלוש שנים עם אבא שלו? הרי לא מחסנים ילדים, אז אגיד לו ללכת הביתה? ומה עם אישה בהריון שהחליטה שהיא כרגע לא מתחסנת אבל רוצה להתאמן?".
איך ממשיכים מכאן?
"אנחנו חייבים לקבל הנחיות ברורות מהממשלה איך לפתוח ואיך להתנהל תוך שמירה על בריאות הציבור, בלי לריב עם הלקוחות ובלי להפוך אותנו לשוטרים. כרגע אין הנחיות ברורות וכמו כולם אנחנו ניזונים מהתקשורת. אם ינסו לחייב כניסה רק של בעלי דרכון ירוק, ימצאו המון חורים ואנשים יעבדו על המערכת".
מה יש לך לומר על ההתנהלות של מקבלי ההחלטות בענף שלך?
"התנהלות קיקיונית, פשוט בדיחה. האכזבה הכי גדולה גדולה שלי היא שר הספורט, חילי טרופר. עם שר הבריאות ושר האוצר נפגשנו יותר פעמים מהשר שאחראי עלינו. בכל התקופה הזו נפגשנו פעם אחת והוא פשוט התנער מאחריות לענף".
אתה רואה סוף לפארסה הזו בקרוב?
"לצערי הרב, כמו שמתנהלים עכשיו רוב הסיכויים שניכנס לסגר נוסף. אני מאמין שנוכל לחזור לשגרה רק בחודש מאי, כשיהיו בישראל למעלה מ-5 מיליון מחוסנים".
