מה הייתם עושים אם היו מודיעים לכם כי מחר לא תוכלו לקום מהמיטה?

ואם אני אגיד לכם שזה הסיפור שלי…
קצת על עצמי,
שמי צביקה רוזין, בן 31, נשוי טרי,  בעל 2 תארים – הראשון והשני במנהל עסקים.
מרצה במחלקת חינוך וחברה בקריה האקדמית אונו. פעיל חברתי לקבוצות ויחידים ויזם בנושא אנשים עם מוגבלות. נושא בכבוד מוגבלות בלתי נראית כבר 8 שנים.
הוולוג שלי ידבר המון על אנשים עם מוגבלות בראי האקטואליה, ההיסטוריה ומה שבניהם, אבל בעיקר אדבר על האנשים עצמם. על החברה שלנו ועל הכוח של כולם לשנות.
Share on facebook
Share on twitter
Share on whatsapp
Share on email

מכירים את זה שלפעמים בסרטים אומרים "מה אתם הייתם עושים אם…" אז תרשו לי לשאול אתכם שאלה: מה הייתם עושים אם היו מודיעים לכם כי מחר לא תוכלו לקום מהמיטה? או לשמוע את הבעל או האישה אומרים לכם שהם אוהבים אתכם?  או ללכת סתם ברחוב? 

אז במציאות, או בעולם האמיתי, לא ניתנת לך זכות בחירה לפני, ולפי מה שאני יודע גם אי אפשר להחזיר את הגלגל לאחור.
אם היו אומרים לי לפני שמונה שנים שלא אוכל לקום מהמיטה, או שאסבול מכאבים כל חיי, אז כנראה שבזמנו הייתי מוציא את כל ההון שבעולם שזה לא יקרה.
אם היו אומרים לרוב האנשים שמחר תהיה להם מוגבלות מסוימת, אתם חושבים שכולם היו קופצים על זה? אז בואו נהיה מציאותיים, כמעט כולם היו מנסים לשנות את המצב…


אם כך,  בואו נדבר על קבוצת המיעוט השלישית בגודלה במדינת ישראל. שיש לי את הזכות להיות חלק ממנה, הקבוצה הזו בשנים האחרונות נחשפת יותר ויותר. אם זה בזכות או בגלל התקשורת, או בזכות אקטיביזם צומח בשנים האחרונות.
אז כן, כנראה הבנתם על מה אני מדבר, על אנשים עם מוגבלות.
אז במקום להיצמד לעבר, או "למה היה קורה אם", אנשים עם מוגבלות החליטו כי צריך לשנות את המצב.
אם בשינוי השפה או השיח – לא "בעליי מוגבלות", אלא – "אנשים עם מוגבלות" ואם ניתן סתם נגיעה לאקטואליה של היום, בהקשר לשלום עם איחוד האמירויות, בזמן שבכנסת מנסים לפסול את המילה נכה, באיחוד האמירויות אנו בכלל "בעלי נחישות" או "בעלי יכולות שונות". אמיתי לגמרי, זה נשמע כמו משפט מסרטי גיבורי על שכולנו אוהבים לצפות על המסך. נשמע משהו שכל אדם היה רוצה. אבל זה לא תקציר מסרט, אלה זו המציאות שקיימת היום.


אז לפני שאמשיך להסביר על אנשים עם מוגבלות ונשעמם אתכם בעובדות מעולם האקדמיה, אז זו לא מטרת הבלוג. המטרה שלי היא שתבינו שכל אדם בעולם הזה יכול להיות עם מוגבלות ביום בהיר אחד. מאמינים לי? אם לא אז אשמח לספר לכם שני סיפורים, אם תרשו לי, צעיר בן 23 שכל החיים לפניו, עם בת זוג שכל אחד היה רוצה, עבודה מובטחת עם משכורת מעולה לגילו. כל אדם היה חולם על זה בגיל צעיר.
הסיפור השני מספר על אדם עם מוגבלות בלתי נראית, כן יש דבר כזה ואסביר לכם את זה בפעם הבאה, בן 31 מרצה מוערך, שנה שנייה במכללה. בעל שני תארים בהצטיינות, נשוי לאישה מדהימה ללא מוגבלות.
אז… איזה סיפור היה בא לכם להמשיך לקרוא? כנראה רובכם היו רוצים לקרוא את הסיפור של הצעיר המצליח שכל חייו לפניו
ואם אני אגיד לכם שזה סיפורו של אותו אדם? כן, זה הסיפור שלי…

צביקה רוזין
Share on facebook
Share on twitter
Share on whatsapp
Share on email

השארת תגובה

גלילה לראש העמוד
דילוג לתוכן