"אני יותר עשיר מחבר הכנסת דודי אמסלם ויכול להרשות לעצמי לענוד שעון הרבה יותר יקר משלו. אני לא מנפנף בעושרי. הנאום שלו היה שטותי ונועד לזרוע שנאה, מה גם שהוא האשים אחרים במה שהוא בדיוק עושה", אומר פרנפס.
פרנפס, הגיע לרעננה עם משפחתו בשנת 2006 היישר מעמק הסיליקון, שם עבד בחברות מובילות בתחום הייטק. הוא ואשתו החליטו לשוב לארץ כדי לגדל את ילדיהם בישראל ולדבריו עד להקמת הממשלה – הנוכחית הוא חי בשלום עם התנהלותה של המדינה. "אני ומשפחתי מאוד מרוצים כאן ברעננה וגם אוהבים את המדינה. היו לנו חיים מאוד טובים בארה"ב, אבל החלטנו לעלות לישראל כדי לגדל כאן את ילדנו ולתרום למדינה. אני בתחום הייטק ואשתי בתחום שבו עשתה דוקטורט. אני עובד בתחום שאני אוהב ודיי מסודר בחיים. הבעיה התחילה כשהממשלה הנוכחית החליטה לעשות הפיכה משפטית".
פרנפס, המודאג יצא לרחובות יחד עם אלפי אזרחים מודאגים והצטרף למטה המאבק ברעננה. "לצערי ישראל הפכה למקום שאני חושש לחיות בו. אני ואשתי מרגישים שהמדינה בוערת מאז ה-2 בנובמבר. אופי המדינה השתנה ואנחנו מרגישים שהכל מתנהל כאן בכוחניות וגסות. השינוי שמתרחש כאן ישפיע על הדורות הבאים".
אתה מחשיב את עצמך פעיל פוליטי?
״אני מחשיב את עצמי לאזרח מודאג. אני יוצא לרחובות ומפגין את מה שעל ליבי וגם כדי לדאוג לזכויות שלי ושל ילדיי".
חשבת לעזוב את הארץ?
"לא. למרות שקשה לי עם מה שקורה כאן".
כאיש הייטק, מה אתה חושב על כך שאומרים עליכם שאתם פוגעים בתדמית המדינה ובכלכלה שלה?
״באמירה זו בעצם הורגים את השליח. אנחנו רק משקפים את המציאות של המצב במדינה. במשך שנים אני באופן אישי עשיתי מאמצים כדי לחזק את ענף ההייטק, כדי שמנהלים ישבו כאן ולא יצאו לחו״ל – הכל לטובת המדינה".
האם לדעתך תתחולל כאן מלחמת אחים?
"אני לא חושב שתתרחש כן אלימות על רקע פוליטי, המאבק היום הוא לא בין הימין לשמאל – הפלגנות שייכת להיסטוריה. בהפגנות אני עומד ליד מתנחלים, ימניים, שמאלנים וליד מגוון של אזרחים שנאבקים שתהיה לנו מדינה דמוקרטית וליברלית. מי שלא עושה כך, מונע מסיבות אנוכיות".
תגובה אחת
אני אישית מתנגד ל"הפיכה משפטית", ובוודאי לא לצעדים הנעשים בפזיזות ובכוחניות. אני סבור, כמו רבים אחרים (שאינם משמיעים קולם מחשש שלא יהיו "מקובלים"), כי יש קלקולים רבים שיש לתקנם – ולא כדי להיטיב עם נאשמים, אלא למען עם ישראל כולו, וכן – גם למען דמוקרטיה אמתית. מכאן ועד לזעקות שבר על חורבן המדינה ועל התמוטטות הכלכלה, יש עוד מרחק רב. יש לי הרושם, כי לצד המפגינים הכנים, יש גם כאלו הנושאים עיניהם למטרה אחת בלבד : להפיל את נתניהו, ולא חשוב מה יהיה המחיר למדינה. לצורך זה, הם לא חוסכים בזריעת נבואות בהלה, שעלולות להגשים את עצמן ולגרום נזק בלתי הפיך למדינה. ולהם אני אומר: אל תשרפו את המועדון, כי לא ניתן יהיה להקים אותו מחדש.