באיזה גיל התחלת להתחבר לאופניים בקטע מקצועי?
לתחום רכיבת אופני הרים הגעתי בעקבות אח שלי ניר, שהיה בעצמו רוכב מקצועני תחרותי. בסביבות גיל עשר התחלתי להתעניין בתחום והצטרפתי למועדון רוכבי השרון וכבר באותה השנה התחלתי להתחרות בתחום.
המסלול המקצועי שלי התחיל מאז ומתמיד עם המאמן שלי בנימין שמידט, שמהיום הראשון שהתחלתי להתאמן אצלו הוא האמין בי גם שאני לא האמנתי בעצמי, תמך בי כמו שאף מאמן אחר לא עושה ותמיד הוא אמר לי שתוצאות יגיעו רק עם השקעה ועבודה קשה. בתחילה בגיל צעיר ערכנו אימון אחד בשבוע ולאט לאט צמחנו כל שנה עד לאימונים יומיומיים, בהם אני משלב יחד עם אימוני הרכיבה גם אימוני חדר כושר.
חשוב לי לציין שהמאמן שלי משקיע בו מכספו האישי וכמובן שבלי ההורים שלי והמאמן שלי שתומכים בי מכל הכיוונים לא הייתי מגיע לאן שהגעתי.
לאלו הישגים הגעת עד היום?
בענף האופניים יש המון תחומים שונים עם סוגי אופניים שונים הבנויים על פי צורך המסלולים שהתחום דורש. התחום בו אני מתחרה נקרא XCO – Cross Country Olympic.
התחרויות בנויות ממסלולים משתנים שבנויים עם הרבה עליות, ירידות, קטעים טכניים, דרופים וסינגלים. הרעיון של התחרות הוא שכולם מזנקים ביחד בשורות שנקבעות על פי דירוג והראשון שמסיים את מספר ההקפות שנקבע על פי השופטים מנצח.
לאורך הדרך עם עשרות תחרויות ואימונים קשים הגעתי לכמה הישגים, שהבולטים מבניהם:
מקום 5 באליפות ישראל בקטגוריית ילדים 13-14. (2019), מקום 3 תחרות ארצית קטגוריית קדטים 15-16 (2021), סיום אליפות אירופה שהתקיימה באיטליה קטגוריית קדטים 15-16 (2021), מקום 5 אליפות ישראל בשורט טרק קטגוריית קדטים 15-16 (2021).
מהי החוויה הכי גדולה שעברת בתחום?
אליפות אירופה שהייתה בתחילת חודש יולי הייתה בהחלט אחת החוויות הגדולות שלי ומההישגים שאני הכי מתגאה בהם.
במהלך חודש יוני טסתי עם עוד שני רוכבים, ביניהם אלוף ישראל יואב ליפשיץ, הרוכב יחד איתי במועדון, עוד רוכבת והמאמן שלי למשך שלושה שבועות לצפון איטליה למקום בשם Pila הנמצא באלפים בגובה של כ- 2000 מטר, בכדי להתאמן ובסופו של דבר להתחרות באליפות אירופה.
במשך עשרה ימים התאמנו על המסלול של התחרות והסתגלנו לגובה הרב אליו אנו לא רגילים ולאחר מכן התחילה התחרות שהייתה בנויה משלוש תחרויות שונות: הראשונה היא תחרות אישית קצרה מאוד, השנייה תחרות שליחים קבוצתית והאחרונה היא התחרות המרכזית שאליה זינקתי עם עוד 120 רוכבים.
הטיסה לאיטליה נתנה לי המון ניסיון, בעיקר איך זה מרגיש לזנק בזירה העולמית מול קבוצות ואנשים מקצוענים ולהרגיש איך זה להתחרות בחו"ל במסלולים ברמה הרבה יותר גבוהה ממה שיש לנו בארץ.
מה זה דורש ממך מכל הבחינות?
ענף האופניים הוא ענף שמצד אחד דורש המון השקעה, ויתורים, הוצאות כלכליות, וזמן – אך מצד שני כאשר אתה משקיע את כל כולך הוא מתגמל.
אני מתאמן כל יום במהלך השבוע ואף לפעמים פעמיים ביום. האימונים שאני עושה דורשים ממני הרבה פעמים בשבוע לקום בשעות מאוד מוקדמות כדי להספיק לעשות אימון ואז להגיע לבית הספר. הרבה פעמים אני מתאמן עם הקבוצה לא באזור מכיוון שהאזור שלנו לא כל כך מתאים לאימונים שאנחנו עושים וזה דורש גם מההורים להסיע אותי בשעות מוקדמות ובשבתות ולתחרויות.
בנוסף יש מחיר חברתי, הרבה פעמים אני נאלץ לוותר על יציאות עם חברים בימי שישי בערב כי יש לי אימון בשבת בבוקר, אבל תמיד אני רואה בזה את הצד החיובי ותמיד כיף לצאת לאימונים בשבת בבוקר.
כמובן שלענף זה יש גם מחיר כלכלי גבוה מאוד, ענף האופניים דורש הוצאות גבוהות על מנת לקבל ולדאוג לציוד שמשמש אותי באימונים ובתחרויות (האופניים עצמם, ביגוד, ציוד מקיף, תזונה, ועוד…)
למרות כל "החסרונות" של הענף אני חושב ומאמין שלענף האופניים יש הרבה יותר יתרונות והוא תחום שאם אתה מתחיל לעסוק בו אתה ישר מתמכר לתחושות, לקושי הפיזי, לקום מוקדם בבוקר, לרכב במקומות שלולא האופניים לא הייתי מגיע אליהם ולקהילה והאנשים הטובים שנמצאים בענף. גם מי שמפסיק לרכב באופן מקצועי ישאר לעד עם מה שהוא קיבל מהאופניים.
לאן אתה שואף להגיע בתחום בעתיד?
השנה אעלה לקטגוריית הנוער (גילאי 17-18) ואמשיך להתחרות בארץ ובחו"ל. אני רואה את עצמי מגיע להישגים טובים יותר מאלו שהגעתי, מצליח ואף עולה על פודיומים בחו"ל.
