חדשות רעננה

רפורמת החקלאות בכנס השנתי של מכון כת"ר

רפורמת החקלאות העומדת בימים אלו על סדר היום הציבורי עמדה במרכז הכנס השנתי של מכון כת"ר שנערך בשבוע שעבר ברעננה, בשיתוף המועצה הדתית ומנהל קהילה בעירייה.

הכנס השנתי של מכון כת"ר המפגיש מדי שנה דמויות מפתח מתחומי הכלכלה והחברה עם תלמידי חכמים מהשורה הראשונה כדי ללבן יחד סוגיות שעל סדר היום הישראלי, עסק השנה בסוגיה המסעירה את הציבוריות הישראלית – תכנית האוצר ומשרד החקלאות לפתיחת השוק ליבוא תוצרת חקלאית באמצעות הפחתת מכסים.

את הרצאת הפתיחה נשא הרב הראשי לישראל הרב דוד לאו אשר ציין שאף שבד"כ נותנת ההלכה עדיפות לאינטרס של הלקוחות ומאפשרת תחרות אם זו מביאה להורדת מחירים או לשיפור באיכות המוצר, שונה הדבר כאשר מדובר בחקלאות: ערכה המיוחד של החקלאות בארץ ישראל מחייב שבכל רפורמה שהיא, לא יפחת, ולו באחד, מספר החקלאים. יש על כן לראות אמנם בחיוב פעולות שנועדו להביא להוזלת התוצרת החקלאית – אך כל זה בתנאי שלא תפגע פרנסתם של החקלאים.

נציג החקלאים, מר רני בר נס, יו"ר ענף הפירות במועצת הצמחים, הודה לרב על דבריו ופירט באריכות את הסכנות הגדולות הטמונות ברפורמה. לדעתו, תביא הרפורמה לפגיעה אנושה בחקלאות במדינת ישראל על כל המשתמע מכך הן מהפן הערכי והן מהפן המעשי: הוא ציין שפתיחת השוק לייבוא תפגע בחקלאים מבלי שתהיה לכך תועלת לצרכנים, שכן המשווקים ורשתות הסופרמרקטים "יבלעו" את הרווח, והצרכן לא יראה כל הוזלה במחיר.

בנוסף, העלה את החשש שלצד ייבוא הפירות והירקות, יהיה גם "ייבוא" של מחלות וחרקים שיפגעו בחקלאות המקומית.

הוא הדגיש שהחקלאות במדינת ישראל משרטטת את גבולות מדינת ישראל ופגיעה בחקלאות – משמעותה פגיעה בריבונות ישראל בשטחים נרחבים.

בעקבות דברים אלו נערך פאנל מרתק בהנחיית עו"ד יואל בריס, לשעבר היוהמ"ש של משרד האוצר, ובו השתתפו מר חיים בורובסקי, רכז תחום החקלאות באגף התקציבים באוצר, ומר בועז סופר, סמנכ"ל רשות המיסים לשעבר.

בפאנל עלו שאלות הנוגעות לערכים שביסוד המחלוקת סביב הרפורמה בחקלאות, וכן שאלות הנוגעות למציאות ולאמצעים הראויים בהם יש לנקוט.

מר חיים בורובסקי הפתיע באמירה על פיה הצפי שלהם מהרפורמה הוא שהייבוא לא יפחית את סך התוצרת החקלאית בישראל, אלא ימקד אותו לסוגי גידולים שישראל מצטיינת בהם.

משמעות הדברים הינה, לשיטתו, שסך התוצרת החקלאית שתהיה זמינה לצרכן הישראלי יגדל, כנדרש בשל הגידול באוכלוסייה, סך התוצרת המקומית-כחול-לבן יגדל אף הוא, אבל בקצב נמוך יותר, ועם הזמן סוג התוצרת הישראלית יתמקד בסוגי גידולים שבהם ישראל מצטיינת )מבחינת האקלים ומבחינת הידע והמומחיות כאן(.

מר בעז סופר, שייצג את החקלאים, העלה שתי נקודות מרכזיות של ביקורת ביחס לרפורמה:

ראשית – לדבריו ההפחתה במכסים מהירה מידיי, ולא מאפשרת התארגנות והתאמה של החקלאות בישראל לרפורמה. כלומר, נכון לשאוף להגיע למצב שבו הגידולים בישראל יתמקדו בגידולים שבהם יש לישראל יתרון, אבל התזוזה הזו לוקחת זמן, והרפורמה לא נותנת מענה לכך.

שנית – לדבריו התועלת הכלכלית לכלל הציבור מקיום החקלאות במונחים סביבתיים, ומבחינת תעסוקה וכדומה, לא הובאה כלל בחשבון. אם היו מחשיבים למול ההוזלה האפשרית במחיר לצרכן את העלות במונחים אלה לכלכלה המקומית – כנראה שהרפורמה לא כלכלית.

במהלך הדיון הועלתה השאלה האם נכון להתייחס באותה צורה לקרמבולה ולעגבנייה, כמשל לגידולים יקרים שמשמשים בעיקר את בעלי ההכנסה הגבוהה למול מצרכי יסוד. בנושא זה התברר שיש ברפורמה בידול מסוים, אך לא ברור שהוא נותן מענה מלא לאבחנה זו.

פן נוסף הנוגע לחקלאות העלה מר און ריפמן, סמנכ"ל מייסד של ארגון השומר החדש, אשר העלה את הצורך לחנך להכרה בערכה וחשיבותה של החקלאות, וזאת לאור העובדה שאין כמעט דור צעיר של חקלאים. נשיא מכון כת"ר הרב יעקב אריאל, אשר חתם את המושב, הדגיש שהבעיה העיקרית ברפורמה הינה בכך שהיא משקפת פגם ערכי בכל הנוגע ליחס הנכון לחקלאות ולחקלאים. הרוב הגדול של אזרחי המדינה שאינם חקלאים צריכים לראות בחקלאים את שליחיהם לגידול פירותיה של ארץ ישראל ולהגנה על גבולות המדינה.

כאשר אנשי העיר רוכשים תוצרת חקלאית הם מחויבים לראות לנגד עיניהם בראש ובראשונה את המגדלים ולהעדיף תוצרת חקלאית הגדילה בארץ על פני תוצרת מיובאת – גם אם המיובאת נראית טובה יותר.

את מושבי הכנס פתחו ראשי מכון כת"ר הרב שלמה אישון והרב יצחק בזק אשר ציינו את העובדה שזהו הכנס הראשון המתקיים פנים אל פנים לאחר למעלה משנתיים בהם הדבר לא התאפשר בגלל מגיפת הקורונה.

נשאו ברכות ואירחו את הכנס: אריה פרידמן, יו"ר המועצה הדתית רעננה ולורן עאייש, חבר מועצת העיר.

ניתן לצפות בצילום האירוע בערוץ היוטיוב של המועצה הדתית:

www.mdr.org.il

כתבות קשורות

השארת תגובה

גלילה לראש העמוד
דילוג לתוכן