החשד להתעללות בפעוטות בגן פרטי ברעננה מעלה, מעבר לחקירת המשטרה, שאלות קשות שמעסיקות הורים רבים בעיר: מי נותן כעת מענה לילדים ולמשפחות, מה יכולה העירייה לעשות כאשר מדובר במסגרת פרטית, ואילו מנגנוני פיקוח ובקרה קיימים במסגרות לגיל הרך?
סגנית ראש עיריית רעננה והממונה על תחום גני הילדים והגיל הרך, ענבר הוכברג, אומרת כי העירייה מעמידה כבר כעת לרשות המשפחות מענה באמצעות השירות הפסיכולוגי החינוכי.
"אנחנו מעמידים דרך השירות הפסיכולוגי החינוכי פסיכולוגית לכל ההורים והילדים שרוצים להתייעץ לגבי טיפול רגשי, סיוע, עזרה לאם, לילד או לילדה", אומרת הוכברג.
לדבריה, פסיכולוגית ילדים מופקדת על מתן המענה למשפחות הפונות לעירייה, במטרה לסייע להן להבין כיצד להתמודד עם האירוע, כיצד לתווך אותו לילדים ובמידת הצורך לבחון איזה סיוע נוסף נדרש.
גן פרטי – סמכויות מוגבלות לעירייה
המסגרת שבה נחקרים החשדות מיועדת לילדים בגילאי לידה עד שלוש. הוכברג מדגישה כי מאחר שמדובר במסגרת פרטית, העירייה אינה הגוף שמנהל את החקירה או מקבל את ההחלטות הנוגעות להמשך פעילות הגן.
לדבריה, הגורמים המעורבים בטיפול במקרה הם משטרת ישראל ומשרד החינוך. העירייה, מצדה, מתמקדת במעטפת שהיא יכולה להעניק למשפחות.
גם כאשר תלונה על גן פרטי מגיעה תחילה לעירייה, תלונות הנוגעות לפיקוח של משרד החינוך מועברות אליו לטיפול. לצד זאת, העירייה מקיימת מעטפת משלימה הכוללת הכשרות, הדרכות ותוכניות חינוכיות ופדגוגיות.
ואם יהיה צורך להעביר את הילדים לגן אחר?
אחת השאלות שמעסיקות כעת את ההורים היא מה יקרה אם הילדים לא יוכלו להמשיך במסגרת הנוכחית.
"כמובן שננסה לעזור איפה שאפשר", אומרת הוכברג. "הרשות תנסה לסייע בתיווך מול גנים שיש בהם מקומות פנויים ויכולת לקלוט ילדים".
עם זאת, בשלב זה לא התקבלה החלטה סופית באשר להמשך פעילות הגן. האפשרות להעברת הילדים למסגרות אחרות היא תרחיש שיש להיערך אליו, והיא תהיה תלויה גם בזמינות המקומות בגנים אחרים בעיר.
איך הורה יכול לזהות שמשהו אינו כשורה?
המקרים הקשים ביותר לזיהוי הם מטבע הדברים בגילאים שבהם הילד עדיין אינו מסוגל לספר באופן ברור מה התרחש במהלך היום.
"זאת שאלת השאלות", אומרת הוכברג. "חשוב להקשיב למה שילדים מספרים ולבחון כיצד הם חוזרים מהגן. בגילאים הצעירים, כאשר יכולת הדיבור עדיין אינה מלאה, אני מציעה לשים לב גם לאופן שבו הילד נכנס לגן בבוקר ולמצבו כשהוא שב הביתה".
לדבריה, חשוב במיוחד לשים לב לשינויים ולסימנים שחוזרים על עצמם, אך במקביל להימנע מהסקת מסקנות אוטומטית מכל סימן גופני: "ברור שבגילאים האלה גם ילדים נופלים וחוטפים מכות, ולא כל מכה כחולה היא מכה שבהכרח קרתה מהגננת או מהסייעת".
מה כדאי לבדוק לפני שרושמים ילד לגן?
הוכברג ממליצה להורים לבדוק את האישורים של המסגרת ואת היותה תחת פיקוח משרד החינוך, וכן לברר אילו הכשרות והדרכות עוברים אנשי הצוות. לדבריה, כדאי לבחון גם את התזונה, סדר היום והפעילות המתקיימת בגן.
היא מציינת כי מודעות ההורים לנושא גדלה בשנים האחרונות, אך גם בדיקות מקדימות אינן יכולות למנוע באופן מוחלט אירועים חריגים. לכן, לדבריה, תשומת הלב להתנהגות הילד ולהתנהלות המסגרת צריכה להימשך גם לאחר הרישום.
ברעננה פועלים, לדברי הוכברג, 62 גנים פרטיים, והעירייה מקיימת עם מנהלות וצוותי הגנים מפגשים, שיחות, הכשרות והדרכות.
על פי המידע הידוע לעירייה, אירוע דומה נוסף התרחש בעיר לפני כארבע שנים. "אפשר להגיד די בבטחה, אך בזהירות כמובן, לפי כל מה שידוע לנו, זאת לא איזו תרבות נפוצה ושכיחה", אומרת הוכברג.
ומה קורה בגנים העירוניים?
בעקבות הפרשה עולה גם שאלת תהליך הקבלה והבקרה של סייעות ותומכות הוראה במסגרות העירוניות.
"כוח האדם לא מתקבל רק על סמך דופק", מדגישה הוכברג.
לדבריה, העירייה דורשת מהמועמדות 12 שנות לימוד, מקיימת ראיונות עבודה ומפגישה אותן עם מספר גורמים כדי לבחון את התאמתן לתפקיד.
הבדיקה אינה מסתיימת עם הקבלה לעבודה. בימים הראשונים נבחנים השתלבות העובדת בצוות, ביצוע המשימות ואופן העבודה עם הילדים. העובדות עוברות גם הכשרות והדרכות שנועדו להבהיר את האחריות הכרוכה בתפקיד ואת המצופה מהן.
העירייה מסתמכת גם על ההתרשמות השוטפת של הגננת ושל מובילת המסגרת אחר הצהריים. לדברי הוכברג, מדובר בתהליך מתמשך של קליטה ובחינת התפקוד ולא בהחלטה שמסתיימת ביום העבודה הראשון.
הוכברג מבחינה גם בין תחומי האחריות: סוגיות הנוגעות לגננת בשעות הבוקר נמצאות באחריות משרד החינוך, בעוד שהסייעות ומובילות הצהרונים נמצאות באחריות הרשות המקומית.
בסופו של דבר, מבחינתה, המוקד כעת צריך להיות הילדים והמשפחות.
"מה שחשוב זה שהסיפור ייחקר", אומרת הוכברג. במקביל לחקירה ולהחלטות שיתקבלו בנוגע להמשך פעילות הגן, העירייה, לדבריה, תנסה לסייע ככל שביכולתה לילדים ולהורים הזקוקים לטיפול, ליווי ועזרה.
