ברכה שוסית, אלמנה בת-75, אם ל-2 ילדים, לא נחה לרגע. לדבריה, מנוחה זו פריבילגיה לעשירים. במשך 28 שנים היא עבדה בדואר ברעננה – עד גיל הפנסיה. החלה לאסוף בקבוקים כדי לעזור לבתה לטוס לטיול בחו"ל. התעסוקה ודמי הכיס שנאספו מבקבוק לבקבוק – גרמו לה להמשיך באיסוף בייחוד כעת כשהיא חיה מקצבת זקנה זעומה.
"לפני 12 שנה, בתי רצתה לנסוע טייל ולא היה לה מספיק כסף. ראיתי ברחוב אנשים שאוספים בקבוקים ריקים. החלטתי לצאת לרחוב ולנסות את זה בעצמי כדי לשמח אותה. זה היה בתקופה שעבדתי בדואר", אומרת ברכה. "קמתי 3 לפנות בוקר לאסוף בקבוקים כדי להספיק לעבודה ב-5. כשבתי חזרה היא אמרה לי: 'אמא, אני צריכה רכב'. אני ישר נדלקתי והתחלתי בסבב שני שארך 4 שנים".
נשמע כמו משימה בלתי אפשרית. כיצד הצלחת מבקבוקים של 30 אגורות לקנות רכב?
"זה לא היה פשוט. עבדתי מסביב לשעון. אספתי בקבוקים מכל מקום אפשרי. אספתי גם בקבוקי בירה ב-1.20 שאני מכנה אותם בקבוקי הזהב".
ברכה, אישה קטנה ומלאת אנרגיה לא נותנת לזקנה להכריע אותה. לדבריה, תושבי העיר, בעלי הקיוסקים ובעלי המסעדות מכירים אותה ואוספים לה בקבוקים אותם היא מגיעה לקחת.
ברכה: "לשמחתי אנשים משתפים איתי פעולה. אני מתרוצצת בעיר מידי יום, מחטטת בפחים, פונה לבעלי מסעדות, מרימה בקבוקים ריקים משולחנות ומכל מקום."
לא קשה לך בגילך עם הצעידה הממושכת בתנאי מזג האוויר ועם החיטוט בפחי האשפה?
"להיפך. מאז שפרשתי מהדואר אין לי תעסוקה. ככה יש לי סיבה לקום בבוקר, יש לי תעסוקה, וגם פרנסה. הזבל של האחרים הוא הזהב שלי. לא הייתי מצליחה לשרוד אחרת. אומנם הכל התחיל ממותרות – הטיול של בתי, אבל הפך לדבר קיומי. בגילי קרוב לוודאי שלא אוכל למצוא עבודה ולחיות רק מהפנסיה זו לא אופציה".
הרבה אנשים שהגיעו לגיל הפנסיה דורשים העלאה בקצבת הזקנה. מה את חושבת על כך?
"אני לא פוליטיקאית. אני לא מבינה בזה. אני יוצאת החוצה ומתקדמת בחיים. כעת אני מתכוונת לאסוף בקבוקים כדי לשפץ את הבית שלי שעומד מוזנח 50 שנים".
למעוניינים לסייע לברכה באיסוף בקבוקים ניתן להתקשר לטלפון: 052-5273089
