מהות הזווית האחרת התפתחה אצלי בשנים האחרונות, כלומר עד גיל 20 בואכה 21 הרגשתי מתחת לממוצע בכל דבר (חוץ מהיסטוריה שתמיד הייתי עילוי). ידעתי שיש בי יכולות מאוד גבוהות אבל לא ידעתי לממש אותן. בטח הקוראים הנכבדים יחשבו כעת שהכוונה שלי לאי הצלחה בלימודים, אך לא זאת הנקודה, דווקא בלימודים הייתי בסדר.
ההרגשה של להיות מתחת לממוצע ואפילו לפעמים בכלל מחוץ לסקאלה, התבטאה אצלי במישורים אחרים, כמו למשל עם נשים, חברים, ובאופן כללי מערכות יחסים כאלו ואחרות, והכי חשוב פחד מחלומות.
פחדתי להגשים את מי שאני ומה שאני, כמו שנכתב לעיל ידעתי שיש בי משהו מיוחד אך לא ידעתי מה.
בגיל 16 נשבר לי הלב, שבר עמוק, עד היום הוא בהחלמה, ושם הרגשתי ניצוצות ראשונים של מה שאני מכנה "טירוף חיובי". בזכות הטירוף החיובי הצלחתי מנער שמן להוריד 27, בלי עזרה של אף אחד (חוץ מחיזוקים של אמא שלי), ולעמוד ביעד שהצבתי לעצמי שהוא להצליח לרוץ חצי מרתון, ועוד לעשות זאת חמש פעמים.
לגבי עוד דוגמאות של "טירוף חיובי" ארחיב בפעמים הבאות.
