כותרת ראשית:
כותרת משנה:
בימים של אזעקות והתרעות הגוף שלנו מגיב מיד. עוד לפני שהמחשבה מספיקה להתארגן, מערכת העצבים כבר נכנסת למצב דריכות. הכתפיים מתרוממות, הלסת מתהדקת, השרירים מתכווצים והנשימה הופכת קצרה ומהירה. זו תגובה טבעית של הגוף, שנועדה להגן עלינו.
אלא שכאשר מצבי הדריכות חוזרים שוב ושוב במהלך היום, הגוף לא תמיד מספיק לחזור למצב של רגיעה. הוא נשאר מכווץ, מתוח ודרוך. השרירים מתקצרים, הגב והצוואר מתקשים, והנשימה נשארת שטחית.
דווקא בימים כאלה חשוב להזכיר לגוף משהו אחר — תנועה, מתיחה ונשימה.
כמה דקות של מתיחות עדינות יכולות להחזיר תחושה של אורך ומרחב בגוף. כאשר אנחנו מאריכים את עמוד השדרה, פותחים את בית החזה ומניעים בעדינות את הכתפיים והגב, הגוף מתחיל להשתחרר בהדרגה מהכיווץ שנוצר בעקבות המתח.
ולצד התנועה, הנשימה היא אולי הכלי הפשוט והעמוק ביותר שיש לנו.
בעולם היוגה מוכרת נשימה בשם אוג’אי — נשימה עמוקה דרך האף, עם זרימה איטית ורכה של האוויר ותחושה עדינה של כיווץ בגרון. הנשימה הזו יוצרת צליל עדין שמזכיר רחש של גלים, והיא מסייעת להאט את קצב הנשימה ולהאריך את הנשיפה.
כמה נשימות כאלה, בשקט, יכולות כבר לשנות את התחושה בגוף. הדופק נרגע, הכתפיים יורדות מעט, ומערכת העצבים מקבלת איתות שאפשר להרפות.
היוגה כמובן לא משנה את המציאות שמסביבנו. האזעקות עדיין נשמעות והמצב עדיין מורכב. אבל בתוך המציאות הזו אפשר למצוא רגעים קטנים של קרקע יציבה — רגעים שבהם הגוף נפתח במקום להתכווץ, והנשימה חוזרת להיות עמוקה ושקטה יותר.
דווקא עכשיו, בתוך ימים של מתח וחוסר ודאות, חשוב לזכור לעצור לרגע. למתוח, לנשום ולהחזיר לגוף מעט מהשקט שהוא כל כך צריך.
ביום שישי הקרוב תקיים חן שמש־סמואל מפגש יוגה וקבלת שבת בזום בין השעות 16:00 ל-17:00, המיועד לכל מי שמבקש לעצור לרגע, לנשום ולהיכנס לשבת בתחושה רגועה יותר.
חן שמש-סמואל
מורה ליוגה, רעננה
