שנה חדשה בפתח ובתקופה הזו רבים מאיתנו מתכננים תכניות ומקבלים החלטות הרות גורל לשנה החדשה. אם בתוך התכניות האלה כלולה גם הקמת עסק – כדאי שתימנעו מהטעויות שרוב העסקים החדשים עושים כדי שלא תיכנסו לסטטיסטיקה העגומה של עסקים שנסגרים בשנה הראשונה לפעילותם.
"42 אלף עסקים נסגרים בשנה, 60 אחוז מתוכם הם עסקים חדשים", מספר יואב סבן מהמרכז הישראלי לרישוי עסקים. "מי שצולח את השנה והשנתיים הראשונות ממשיך הלאה. העבודה מאוד סיזיפית, בעל העסק חייב להיות כל הזמן סביב העסק ואם הוא לא עם היד על הדופק הוא מתחיל לעשות טעויות שעלולות להוביל לסגירתו".
מהן הטעויות העיקריות שעושים יזמים חדשים?
"הטעות הראשונה היא במציאת נכס. אחת הבעיות שאנחנו נתקלים בהם היא שפותחים עסק בנכס שנסגר ואז נוצר מצב שהרישיון של העסק הישן לא תואם את העסק החדש. במצב כזה עלולה להיווצר בעיה מול משרד הבריאות וגורמי הנדסה. המשמעות היא שצריך לעבור הליך של שימוש חורג בנכס ולהתאים את הנכס זמנית מתעשייה למסחר. זה גורר הוצאת כספים מיותרת וכאב ראש שאפשר לחסוך בייעוץ נכון".
הטעות השנייה שעושים יזמים מתחילים היא תכנון לקוי. "כשבעל עסק חוסך על ייעוץ מקצועי ושומע מחברים 'שים פה שולחן, תעשה פה כיור' הוא עלול למצוא את עצמו בבעיות תפעול קשות. צריך ליצור תהליכי עבודה נכונים של המטבח, או במלים אחרות תזרים מזון. אם לא עושים את זה נכון משרד הבריאות שבודק את העסק לא יאשר את פתיחת העסק".
בעלי עסקים מתחילים לא לוקחים בחשבון את נושא איכות הסביבה. "יש מקומות שהנכס עצמו לא יכול לעשות טיגונים של חביתות וצ'יפס כי ההיתר של הבניין לא כולל את הפעילות הזו, בין השאר בגלל שמעל העסק יש דירות מגורים".
אם עד עכשיו דיברנו על פעולות שבעל העסק לא עושה וגורמות לו להוצאת כספים, אפשר גם לדבר על פעולות מיותרות, כמו הכנת תכנית הנדסית לכבאות, שלדברי סבן גורמות להוצאה שפעמים רבות לא מחויבת המציאות.
אחרי שהבנו את הטעויות הבסיסיות בואו ניכנס לעובי הבירוקרטיה, שלא פעם גורמת לבעלי עסקים להרים ידיים מול ים הטפסים, האותיות והמספרים. קחו למשל את 42 ג'. הסעיף הזה קובע שניתן לשנע עד 30 אחוז של האוכל מהעסק, למשל ליריד מזון. אם לא מתכננים את הסעיף הזה מתחילת העסק לפי הדרישות ייווצר מצב שבעל העסק יכול לקבל תביעה ממשרד הבריאות או העירייה על פעילות שלא תואמת את הגדרות העסק.
מה זה אומר לתכנן נכון את נושא המשלוחים?
"צריך ליצור חדר שמיועד למשלוחים, כולל שולחן עבודה וחלל לחימום וקירור האוכל עד השילוח שלו. אי אפשר להגדיר את החדר הזה בחלק האחורי של המטבח. הוא חייב להיות בחלק הקדמי של העסק. אם לא עושים את התכנון הזה נכון אי אפשר להפעיל את הפריט הזה שבא לעזור לעסקים".
לדברי סבן, "הרבה מאוד מסעדות לא מודעות לכך שהם נדרשים ברכב מיוחד להובלת המזון עם רישיון. בדרך כלל הם משנעים את האוכל ברכב פרטי או עם ציוד שלא מתאים ועלול לפגוע במזון".
מה לגבי יריד אוכל? גם כאן יש תקנות מחמירות?
"בהחלט. קודם כל, אי אפשר להפעיל דוכן מזון בלי רישיון עסק. פיצוציה לא יכולה למכור המבורגר. זו חייבת להיות מסעדה או קייטרינג. ביריד מוגדרים אופן החימום או הקירור של האוכל וצורת ההגשה".
דיברנו על עסקים שנסגרים בשנתם הראשונה. מעניין אותי לדעת מה הסיכוי של בעל עסק כזה להתאושש ולפתוח שוב.
"אין נתונים מדויקים על זה, אבל זה מאוד תלוי בסיבה לסגירת העסק. אחת הסיבות לסגירת עסק היא סכסוך בין שותפים. לפעמים בעל עסק כזה יכול להגיד 'נכשלתי כי היה לי שותף גרוע, אני אנסה שוב לבד'. במקרים כאלה אני ממליץ להגיע אלינו ולנתח את הטעויות שנעשו כדי שלא יחזרו על עצמן, ורק כשאתה יודע בדיוק מה צריך לעשות כדי להצליח אתה יכול לצאת לדרך".
