שניים מהדמויות הבולטות בעיר רעננה – מצטרפים למטה של גדי איזנקוטבמטרה ליצור שינוי במדינה. "אני חייבת את זה לנכדים שלי", אומרת מתי בורושק יו"ר המטה של איזנקוט ברעננה. "הגיע הזמן לשינוי", אומרים השניים בראיון ל'רעננה ניוז", ומספרים מה הביא אותם לתמוך באיש שלדעתם יוכל להנהיג את המדינה.
יש אנשים שעבורם הפרישה היא סוף הדרך. אחרי עשרות שנים של עבודה ציבורית, אחריות וניהול, הם בוחרים להאט את הקצב ולהקדיש זמן לעצמם ולמשפחתם. אצל אורי קידר ומתי בורושק, שניים מהשמות המזוהים ביותר עם העשייה הציבורית ברעננה, המציאות נראית אחרת לחלוטין. מאחוריהם קריירה ציבורית ארוכה ומרשימה. קידר כיהן במשך עשרים שנה כמנכ"ל עיריית רעננה והיה שותף לניהול העיר באחת התקופות המשמעותיות בהתפתחותה. בורושקכיהנה במשך שנים רבות כחברת מועצת העיר, הייתה יו"ר מועצת הנשים והובילה יוזמות חברתיות וציבוריות רבות. אבל למרות השנים הרבות בשירות הציבור, נדמה ששניהם עדיין מרגישים מחויבים למה שקורה במדינה ובחברה הישראלית.
אצל קידר, החיים לאחר הפרישה מלאים בעשייה. בשנים האחרונות הוא גילה אהבה חדשה לציור, מקפיד על פעילות גופנית ומקדיש זמן רב למשפחתו.
אורי, מה ממלא את סדר יומך כיום?
"אם תשאלי אותי מה אני עושה היום, יותר קל יהיה להגיד מה אני לא עושה. לפני כשנתיים התחלתי לצייר, ואני נהנה מזה מאוד. אני הולך לחדר כושר, מבלה הרבה עם שלוש הנכדות שלי ומקדיש זמן למשפחה. אחרי שנים שבהן עבדתי מסביב לשעון, יש לי היום אפשרות ליהנות מדברים שפחות הספקתי לעשות בעבר. מצד שני, מי שמכיר אותי יודע שאני לא יודע באמת לשבת בלי לעשות כלום. אני עדיין מעורב בעמותות, בפעילויות ציבוריות ובכל מיני יוזמות קהילתיות. הג'וק הציבורי לא באמת עזב אותי אף פעם."
גם אצל מתי בורושק, הפרישה מהחיים הפוליטיים לא הייתה מוחלטת. היא אמנם עזבה את הזירה הציבורית לפני כעשור כאשר קיבלה על עצמה את ניהול ספיבק ברעננה, אך מעולם לא חדלה להתעניין במתרחש במדינה.
כיום היא מלווה מנהלות בשנתן הראשונה לתפקיד ומעבירה הלאה את הניסיון הרב שצברה לאורך השנים.
מה גרם לך לחזור עכשיו לפעילות ציבורית?
"הרגשתי שאני לא יכולה להישאר באזור הנוחות שלי. במשך עשרות שנים הייתי מעורבת בחיים הציבוריים של רעננה. הייתי חברת מועצה, הייתי יו"ר מועצת הנשים ופעלתי בהרבה מאוד מסגרות ציבוריות. בשנים האחרונות אמנם התרחקתי מהפוליטיקה, אבל אף פעם לא הפסקתי להתעניין במה שקורה כאן. אני לא שבעת רצון ממה שמתנהל במדינה, והחלטתי שאני חייבת לעשות משהו. אני רוצה להיות מסוגלת להסתכל לילדים שלי ולנכדים שלי בעיניים ולומר שבתקופה הזאת עשיתי את כל מה שיכולתי כדי לנסות להביא לשינוי."
התחושה הזאת של אחריות אזרחית היא גם מה שחיבר בין השניים למטה הבחירות של גדי איזנקוט.
בורושק מספרת כי אנשי המפלגה פנו אליה וביקשו ממנה להקים את המטה ברעננה. לאחר מחשבה, היא החליטה לקחת על עצמה את המשימה.
למה דווקא גדי איזנקוט?
בורושק אינה מהססת. "יש הרבה אנשים טובים וראויים בפוליטיקה הישראלית, אבל אני חושבת שאחת הבעיות הגדולות ביותר שלנו היום היא הקיטוב. אנחנו חיים במציאות שבה מחנות שלמים הפסיקו לדבר זה עם זה. אני מאמינה שלגדי יש יכולת אמיתית לאחד. אני פוגשת אנשים שמגיעים אלינו מכל חלקי החברה הישראלית, לא רק מהמרכז או מהשמאל. יש גם אנשים שהצביעו במשך שנים למפלגות אחרות ומרגישים שהגיע הזמן למשהו חדש. תמיד אפשר למצוא אצל כל אדם את הסיבות למה לא. אני מצאתי בגדי את הלמה כן. הוא תרם למדינה במשך שנים רבות, יש לו ניסיון, והוא בעיניי אדם שיכול לחבר בין אנשים ולא רק לדבר על חיבור."
"מתחבר לאישיות של איזנקוט"
קישר: "אני עוקב אחרי גדי כבר הרבה זמן. מה שמשך אותי אליו זו קודם כול האישיות שלו. הצניעות, היושרה, האינטגריטי והכריזמה השקטה. אנחנו חיים בתקופה שבה יש הרבה מאוד רעש, הרבה מאוד צעקות. גדי מייצג עבורי משהו אחר. הוא מקרין ממלכתיות. אני מאמין שבסופו של דבר האדם שמוביל את הדרך חשוב לא פחות מהדרך עצמה. אני חושב שהוא יכול להיות ראש ממשלה טוב, אדם שיוכל לאחד את השורות ולהחזיר אמון לציבור".
בורושק מספרת שכאשר החלה להקים את המטה, היה לה ברור שהיא רוצה לצידה אנשים בעלי ניסיון ציבורי מוכח. אחד הראשונים שאליהם פנתה היה אורי קידר.
"יש דברים שאי אפשר ללמוד ביום אחד. אורי ניהל במשך עשרים שנה מערכת עירונית מורכבת מאוד. הוא מכיר אנשים, יודע לעבוד עם אנשים, יודע להוביל תהליכים ויודע לנהל מערכות גדולות. מעבר לזה, הוא מכיר את רעננה לעומק. הוא דורש מעצמו הרבה ומביא איתו ניסיון אדיר. אני ראש המטה, אבל אורי הוא יד ימיני בכל דבר ועניין. הוא מנהל את המטה ועושה עבודה נהדרת."
קידר מצדו מבקש להרחיב את הקרדיט לכלל הפעילים. "חשוב לי להגיד שאנחנו ממש לא לבד," הוא אומר. "יש כאן הרבה אנשים נפלאים. מתי מובילה את המטה, ויש סביבנו קבוצה של אנשים מסורים שבאו מתוך תחושת שליחות. אף אחד לא מחפש כאן רווח אישי."
יש מי שיאמר שאתם מצפים לקבל תפקידים אם איזנקוט יצליח. מה אתם עונים להם?
קידר: "אני לא מחפש שום דבר. לא ג'ובים, לא תפקידים ולא שום טובת הנאה. הייתה לי קריירה ציבורית ארוכה ומספקת. אני לא צריך שום תפקיד נוסף. אני כאן כי אכפת לי מהמדינה."
בורושק מסכימה. "גם אני לא כאן בשביל תפקיד – אני עושה הכל בהתנדבות מתוך הרצון שתהיה לנו מדינה טובה יותר ולמנוע את הקיטוב בעם. אם הייתי מחפשת תפקידים, כנראה שלא הייתי מחכה לגיל הזה כדי לעשות את זה. אני כאן מתוך אמונה אמיתית שצריך לנסות לשנות."
אתם באמת מאמינים שאפשר לשנות?
בורושק: "אם לא הייתי מאמינה, לא הייתי כאן. אני רואה אנשים שמגיעים למטה, אני רואה את הרצון שלהם להיות מעורבים, ואני חושבת שיש עדיין הרבה מאוד תקווה."
קידר מסכם ברוח דומה. "אפשר לשבת בבית ולהתלונן, ואפשר לקום ולעשות משהו. אני בחרתי לעשות. כל עוד יש לי כוח ויכולת לתרום, אני אמשיך לעשות את זה. אנחנו מאמינים שלגדי יש סיכוי טוב להיבחר להיות ראש הממשלה הבא".
