רעננה מסכמת את תשפ״ו: השנה שבה העיר חזרה לשגרה – והתחילה להשתנות

ובאותו זמן, מתחת לפני השטח ומעליהם, רעננה התחילה להשתנות פיזית: הסכם הגג נחתם, תוכנית אחוזה והמטרו התקדמה, רע/1010/ב׳ החלה לקבל ביטוי ברחובות ובניינים ותיקים התחילו לרדת.

אם צריך לסכם את תשפ״ו במשפט אחד, אולי זה המשפט: רעננה ניסתה השנה לחזור להיות רעננה – בזמן שהיא מתחילה להפוך לעיר אחרת.

41 ימים בלי שגרה – ואז הילדים חזרו לכיתות

אחד האירועים שהשפיעו יותר מכל על חיי היומיום בעיר היה דווקא מה שלא קרה: במשך כ־41 ימים מערכת החינוך ברעננה הייתה מושבתת בעקבות המצב הביטחוני.

רק באפריל חזרה המערכת לפעילות מלאה, לאחר מעבר העיר למדרג פעילות ירוק בהתאם להנחיות פיקוד העורף. גם אז זו לא הייתה חזרה רגילה. העירייה נערכה לחזרה לשגרה עם דגש על המענה הרגשי לתלמידים, להורים ולצוותי החינוך.

41 ימים הם נתח משמעותי מחיי משפחה. עבור אלפי משפחות ברעננה זו הייתה תקופה של עבודה מהבית, ילדים ללא מסגרת מלאה, חוסר ודאות ושגרה שנבנתה והתפרקה בהתאם להתפתחויות הביטחוניות.

החזרה לבתי הספר הייתה לכן הרבה יותר מחזרה למערכת שעות. היא סימנה ניסיון עירוני לחזור לחיים רגילים.

לכתבה ברעננה ניוז: אחרי 41 ימי השבתה – רעננה חוזרת לשגרה

חיים ברוידא: ראש עיר בין חירום, קהילה ומאבקים

קשה לסכם את תשפ״ו בלי חיים ברוידא.

לא מפני שכל מה שקרה בעיר הוא הישג או כישלון של ראש העיר, אלא מפני שבשנה הזאת ברוידא היה נוכח כמעט בכל אחת מהזירות המרכזיות: החירום, החינוך, ההתחדשות, המאבקים מול המדינה וגם הסערות הפוליטיות בתוך העיר.

בראיון לרעננה ניוז במהלך השנה דיבר ברוידא על המאבק מול מוסדות התכנון וקרא למדינה ״לשחרר אותנו מהשמרטפות״. מאחורי האמירה עמדה תפיסה רחבה יותר שלפיה הרשויות המקומיות צריכות לקבל יותר סמכויות בקביעת עתידן.

לראיון עם ברוידא: "תשחררו אותנו מהשמרטפות"

בנושא הוונדליזם בחר ברוידא בקו תקיף יותר והבהיר שהעירייה לא מתכוונת להשלים עם השחתת רכוש ציבורי. לאחר אירועים שבהם נגרמו נזקים לרכוש עירוני אף הזהיר כי הורים עלולים להידרש לשאת בעלויות.

לראיון: ברוידא על הוונדליזם בעיר

לקראת ראש השנה פרסם ברוידא טור שבו הציג את החינוך והקהילה כעוגנים של השלטון המקומי בתקופה של קיטוב ושבר לאומי.

לטור של חיים ברוידא: מנהיגות מקומית בימי שבר

יותר מ־20 אלף תלמידים – החינוך שוב במרכז

אחרי שנת לימודים שנקטעה לתקופה ממושכת, פתיחת תשפ״ז קיבלה השנה משמעות מיוחדת. במערכת העירונית לומדים 20,298 תלמידות ותלמידים: 3,672 בגני הילדים, 8,057 בבתי הספר היסודיים ו־8,569 בבתי הספר העל־יסודיים. כ־1,200 ילדים התחילו כיתה א׳ וכ־340 תלמידים עולים חדשים הצטרפו למערכת.

אם מוסיפים כ־2,800 ילדים במעונות יום ובגנים פרטיים, מערכת החינוך הרחבה בעיר מקיפה יותר מ־23 אלף ילדים ובני נוער. אבל השנה הסיפור לא היה רק מספר התלמידים. העירייה הציגה השקעות נרחבות במוסדות החינוך, לצד תוכניות להתמודדות עם מסכים וחרמות, הרחבת תחומי המדעים והטכנולוגיה ושאיפה לייצר רצף חינוכי "מהגן ועד האקדמיה".

לכתבה: 20,298 תלמידות ותלמידים פתחו את שנת הלימודים ברעננה

לראיון: מהגן ועד האקדמיה – רעננה פותחת שנת לימודים

העיר של הילדים ובני הנוער – גם אחרי שעות הלימודים

הקהילה ברעננה אינה נגמרת בשער בית הספר. במהלך השנה המשיכה העיר להשקיע בחינוך הבלתי פורמלי, בתנועות הנוער, בפעילויות קהילתיות ובאירועים למשפחות. בנווה זמר נחנך בית קבע חדש של תנועת המחנות העולים – צעד נוסף בחיזוק התשתית הקהילתית בשכונה הצעירה.

זה אולי אחד ההבדלים בין נתוני תקציב לבין החיים עצמם: תושב לא מרגיש את העיר רק כשהוא פונה למוקד או מקבל היתר בנייה. הוא מרגיש אותה בפארק, בתנועה של הילד, במגרש הספורט, בהופעה ובאירוע השכונתי.

קיץ רענני: העיר חזרה להופעות ולפארק

אחרי חודשים לא פשוטים, קיץ 2026 החזיר לרעננה חלק מהצבע. לוח האירועים העירוני כלל הופעות של שירי מימון, יהודה פוליקר, הראל סקעת, רמי קלינשטיין, אגם בוחבוט, פרויקט רביבו ואמנים נוספים, לצד אירועים לילדים, הקרנות סרטים בשכונות ופעילויות משפחתיות.

פארק רעננה המשיך להיות אחד המרכזים הבולטים של חיי הפנאי בעיר – מקום שבו נפגשים משפחות, ספורטאים, בני נוער ותושבים מכל חלקי העיר.

אחרי תקופה שבה המרחב הציבורי נתפס לא פעם דרך המושגים של מקלטים, התרעות וחירום, החזרה להופעות ולאירועים הייתה גם סוג של חזרה לנורמליות.

לכתבה: קיץ 2026 ברעננה – ההופעות והאירועים

המכביה חזרה לרעננה

גם הספורט תפס מקום משמעותי השנה. רעננה הייתה אחת הערים המארחות של המכביה 2026 ואירחה תחרויות בבייסבול, ג׳ודו, קראטה, כדורגל וכדורעף. עבור עיר עם מסורת ספורטיבית חזקה, המכביה הייתה הרבה יותר מעוד טורניר. היא הביאה לעיר ספורטאים יהודים מרחבי העולם והפכה מתקנים עירוניים לחלק מאירוע בינלאומי. גם מרוץ רעננה המשיך את המסורת המקומית, עם דגש על שילוב ונגישות ומקצים המאפשרים לקהלים נוספים לקחת חלק.

לכתבה: המכביה חוזרת לרעננה

1.173 מיליארד שקל: כמה עולה לנהל את רעננה?

מאחורי בתי הספר, התרבות, הניקיון, הביטחון, הפארקים והתשתיות עומד תקציב שהמשיך לגדול. התקציב השוטף של עיריית רעננה ל־2026 עמד על 1.173 מיליארד שקל, עלייה של 73 מיליון שקל לעומת השנה הקודמת. לצדו אושרו כ־316 מיליון שקל בתקציבי פיתוח. החינוך קיבל תוספת של כ־26 מיליון שקל, הרווחה כ־9 מיליון שקל, וכספים נוספים הופנו לתרבות, נוער, ספורט, בריאות, חזות העיר והמרחב הציבורי.

לכתבה: תקציב עיריית רעננה לשנת 2026

100 בשקיפות – שנה רביעית ברציפות

עבור התושב השאלה אינה רק כמה כסף נמצא בתקציב – אלא גם עד כמה הוא יכול לדעת מה העירייה עושה בו. רעננה רשמה השנה הישג כאשר קיבלה, זו השנה הרביעית ברציפות, ציון 100 במדד שקיפות האתרים ברשויות המקומיות ודורגה במקום הראשון. בעידן שבו אמון הציבור בשלטון אינו מובן מאליו, גם היכולת של תושב למצוא מידע, תקציבים, החלטות ומסמכים היא חלק מהשירות העירוני.

לכתבה: שנה רביעית ברציפות – רעננה במקום הראשון בשקיפות

שנה פוליטית לא שקטה

מתחת לשגרת העיר התנהלה השנה גם פוליטיקה מקומית סוערת. בחודש מאי פרץ משבר ברוב הדמוקרטי לאחר שברוידא הודיע כי לא ימנה את חגי פרנקל לסגן ראש העיר. הסיעה, שנולדה מתוך המחאה הארצית והבטיחה להביא לעיר פוליטיקה אחרת, מצאה את עצמה בעימות פנימי ובמשבר אמון מול ראש העיר.

לכתבה: המשבר ברוב הדמוקרטי – ברוידא לא ימנה את חגי פרנקל לסגן

באוגוסט הגיע עימות נוסף לאחר שחברת המועצה ענבר סמובסקי הצטרפה לישראל ביתנו וברוידא שלל ממנה את הסמכויות שהחזיקה ואת תיק הספורט. ברוידא טען כי סמכויות עירוניות אינן יכולות לשמש פלטפורמה לקידום מפלגה ארצית; סמובסקי טענה שהקשר שלה עם ישראל ביתנו היה ידוע לו.

לכתבה: הצטרפה לישראל ביתנו ואיבדה את תיק הספורט

והייתה גם ביקורת ישירה על ראש העיר. בינואר קיבלה ועדת הבחירות עתירה שהוגשה נגד הופעתו של ברוידא בסרטון עירוני בנושא הסכם הגג וקבעה כי השימוש במשאבי הציבור במקרה הזה חרג מהכללים. ברוידא חויב בהוצאות אישיות וטען מנגד כי מדובר בהעברת מידע לגיטימית לתושבים.

לכתבה: מידע לציבור או תעמולה? ההחלטה בעניין ברוידא

ואז מגיע הנדל״ן: רעננה עומדת בפני שינוי עצום

אי אפשר לסכם את השנה בלי הנדל״ן – אבל צריך לשים אותו בפרופורציה הנכונה. הוא אינו כל הסיפור של רעננה בתשפ״ו, אבל הוא כנראה הסיפור שישפיע יותר מכל על העשור הבא שלה. המהלך הגדול הראשון הוא הסכם הגג: כ־6,500 יחידות דיור חדשות, יותר מ־700 אלף מ״ר של שטחי תעסוקה ומסחר והשקעה של יותר מ־1.75 מיליארד שקל בתשתיות.

עבור העיר מדובר לא רק בבנייה למגורים, אלא בניסיון להגדיל גם את בסיס ההכנסות שלה ולוודא שהגידול באוכלוסייה מגיע יחד עם כבישים, מוסדות חינוך, שטחי ציבור ותשתיות.

לכתבה במיקומי: נחתם הסכם הגג של רעננה

אחוזה והמטרו: הלב הוותיק עומד להשתנות

אם הסכם הגג מספר את סיפורה של רעננה החדשה במערב, תוכנית מרכז רעננה מספרת את הסיפור הרגיש יותר – מה יקרה ללב העיר. התוכנית משתרעת על כ־523 דונם וקשורה באופן ישיר לתחנת המטרו העתידית.

במסגרתה מדובר בתוספת של כ־5,360 יחידות דיור, כאשר היקף הבינוי הכולל שהוצג לאחר ההתחדשות מגיע לכ־8,393 יחידות דיור, לצד כ־100 אלף מ״ר למסחר ותעסוקה. המשמעות היא שאחוזה והרחובות שסביבה צפויים לעבור שינוי משמעותי. וזו אחת השאלות הגדולות של רעננה: איך הופכים מרכז עיר ותיק למרחב צפוף, נגיש ומודרני יותר – בלי לאבד את הרחוב שהפך במשך עשרות שנים לסמל של העיר.

לכתבה במיקומי: הנתונים המלאים של תוכנית ההתחדשות במרכז רעננה

רע/1010/ב׳: ההתחדשות מתרחשת בניין אחר בניין

אבל השינוי אינו מגיע רק מתוכניות ענק. תוכנית רע/1010/ב׳, החלופה המקומית של רעננה להתחדשות בניינית, נועדה לייצר מסגרת לחידוש בניינים ותיקים בעיר לאחר סיום תמ״א 38. התוכנית מאפשרת תוספת של אלפי יחידות דיור באמצעות הריסה ובנייה מחדש או התחדשות של בניינים קיימים, תוך התאמת זכויות הבנייה למרקם העירוני. בתשפ״ו אפשר היה כבר לראות בשטח את מגמת ההתחדשות.

במעלות 5 יצא לדרך פרויקט הריסה ובנייה מחדש. במעלות 7 תשע דירות ותיקות מפנות מקום ל־23 חדשות. בלוי אשכול 21 נהרסו 12 דירות ובמקומן ייבנו 30. במכבי 46–48 מקודם פרויקט הכולל כ־50 דירות, וברחוב הגליל 39 מתקדם פרויקט נוסף.

כל אחד מהפרויקטים האלה קטן ביחס לתוכנית אחוזה או להסכם הגג. אבל כאשר עשרות בניינים מתחדשים במקביל, ההשפעה המצטברת על העיר עצומה.

בניינים ישנים מוחלפים במבנים ממוגנים, נגישים ומודרניים יותר, אבל יחד עם הדירות החדשות מגיעים גם יותר תושבים, יותר מכוניות ויותר עומס על התשתיות.

העירייה הראתה השנה שגם להתחדשות יש גבולות. במקרה של פרויקט ברחוב הגליל דחתה ועדת המשנה תוכנית שכללה 30 דירות לאחר שקבעה כי הזכויות שביקש היזם חרגו מהמותר.

זהו אולי המבחן המרכזי של רע/1010/ב׳: לא רק כמה בניינים יתחדשו, אלא האם העיר תצליח לנהל את האפקט המצטבר על הרחובות, המדרכות, החניה, העצים, מוסדות הציבור והתנועה.

לכתבה במיקומי: תוכנית ההתחדשות הבניינית רע/1010/ב׳

גם שוק הדירות האט – אבל רעננה נשארה חזקה יחסית

לפי מדד הבלטה של מיקומי, בשבעת החודשים הראשונים של 2026 נרשמו ברעננה 353 עסקאות – הנתון הגבוה ביותר מבין ארבע ערי השרון שנבדקו.

אבל המגמה הייתה ברורה: אחרי 91 עסקאות במרץ, ביולי נרשמו רק 32 עסקאות – ירידה של 46.7% לעומת יולי 2023. מתוך 32 העסקאות ביולי, שמונה היו בדירות חדשות ו־24 ביד שנייה. ובכל זאת, ביחס לגודל האוכלוסייה רעננה הציגה את רמת הפעילות הגבוהה במדד – 3.79 עסקאות לכל 10,000 תושבים.

גם בשוק היד השנייה היא הפגינה עמידות יחסית: הפעילות ירדה ב־20% לעומת יולי 2023, בעוד שבערים אחרות שנבדקו הירידות היו חריפות הרבה יותר. כלומר, גם רעננה אינה חסינה מההאטה בשוק – אבל הביקוש לעיר עדיין ניכר.

למדד הבלטה של מיקומי – נתוני יולי 2026

אז איזו רעננה נכנסת לתשפ״ז?

רעננה של סוף תשפ״ו אינה אותה רעננה שנכנסה אליה.היא עברה תקופת חירום ארוכה וחזרה לשגרה. היא פתחה מחדש את בתי הספר ואחר כך פתחה שנת לימודים חדשה עם יותר מ־20 אלף תלמידים. היא חזרה להופעות, לספורט, לפארק ולאירועים. היא אירחה שוב את המכביה. היא עברה סערות פוליטיות ומאבקים מול הממשלה. ובאותו זמן היא חתמה על הסכם שיביא אלפי דירות, מקדמת מטרו ותוכנית שתשנה את מרכז העיר, ומתחילה לחדש את הבניינים הוותיקים שלה בזה אחר זה.

עבור חיים ברוידא, תשפ״ז תהיה שנת מבחן. הוא כבר יכול להציג תוכניות, תקציבים והסכמים משמעותיים. עכשיו יגיע השלב שבו חלק גדול מהם צריך להפוך למציאות – והציבור יוכל למדוד לא רק את הכוונות אלא את התוצאות. אבל המבחן אינו רק של ראש העיר. הוא של רעננה כולה.

כי השאלה הגדולה שהעיר לוקחת איתה מתשפ״ו לתשפ״ז כבר אינה האם רעננה תשתנה. היא תשתנה. השאלה היא האם בתוך אלפי הדירות החדשות, המטרו, הבניינים החדשים והגידול באוכלוסייה – היא תצליח לשמור על הדברים שהפכו אותה לרעננה: החינוך, הקהילה, הירוק, תחושת הביטחון ואיכות החיים.