בכל שנה, בימים האחרונים של אוגוסט, חוזר המשפט המוכר: "מערכת החינוך ערוכה לפתיחת שנת הלימודים". אלא שמאחורי המילים האלה מסתתרת השנה ברעננה מערכת גדולה במיוחד – 23,098 תלמידים ותלמידות מגיל לידה ועד 18, מאות כיתות וגנים, אלפי אנשי חינוך, שיפוצים, בתי ספר חדשים ותוכניות שמנסות להתמודד עם ילדים שגדלים למציאות שונה מאוד מזו שהכירו הוריהם.
1,200 ילדים יעשו ב־1 בספטמבר את הצעד הראשון שלהם לתוך בית הספר ויעלו לכיתה א'. 8,057 תלמידים ילמדו ב־18 בתי ספר יסודיים, 8,569 תלמידים ב־11 בתי ספר על־יסודיים, ו־3,672 ילדים ב־106 גנים עירוניים בחינוך הרגיל וב־30 גני חינוך מיוחד. אליהם מצטרפים 2,800 ילדים במעונות יום ובגנים פרטיים.
אבל כששואלים את ראש העיר רעננה, חיים ברוידא, מה עדיין מפריע לו במערכת החינוך, הוא אינו מתחיל דווקא בכיתות או במבנים.
בכל שנה ראשי ערים אומרים לקראת 1 בספטמבר שהמערכת ערוכה ומוכנה. איפה השנה אתה דווקא לא מרוצה?
"אני לא מרוצה מהעובדה שאין לנו את שיתוף הפעולה הנכון והמתאים מול הדרג המדיני והפוליטי ברמה הארצית. הבעיה הבולטת היא מעמד אנשי החינוך. "צריך להעלות באופן מיידי את השכר למחנכים. ברגע שהשכר נמוך, מגיע גם דרג שהוא פחות טוב. מורה טוב, מנהל טוב ומערכת טובה – יש לזה משמעות לכל החיים".
מיקי אדלר, מנהלת אגף החינוך, מספרת כי בימים אלה מתבצע מיפוי של מצבת המורים בבתי הספר. "יחסית למחוז מרכז, אנחנו נמצאים במצב טוב. המנהלים הצליחו לגייס מורים והמחסור במורים איננו אקוטי. כיום המחסור מתבטא בעיקר בגיוס מורים ותומכות הוראה בתחום החינוך המיוחד״.
לדבריה, האתגר אינו רק במספר המורים אלא במציאת מורים איכותיים ומקצועיים.
על רקע המחסור הארצי בסייעות ובאנשי חינוך, ברעננה מבקשים להסתכל על האתגר גם מתוך מקום של עשייה והזדמנות. לדברי מיקי אדלר, מנהלת אגף החינוך בעירייה, נעשית עבודה מתמשכת לגיוס כוח אדם, אך הדגש אינו רק על מילוי התקנים אלא על מציאת צוותים מקצועיים, איכותיים ומחויבים. המטרה היא להכניס למערכת אנשים שרואים בעבודה החינוכית שליחות ורוצים להתפתח ולהישאר בה לאורך זמן. לצד הגיוס, העירייה משקיעה בשימור הצוותים הקיימים וביצירת סביבת עבודה תומכת. גם בתקופה מאתגרת, השאיפה היא לפתוח את שנת הלימודים עם צוותים טובים ויציבים, שיעניקו לילדים מעטפת חינוכית איכותית, בטוחה ומקצועית.
השנה ייפתח ברחוב חזון איש בית הספר העל־יסודי "שחר" בניהול בית אקשטיין, המיועד לתלמידי החינוך המיוחד באפיון נפשי מכיתה ז' ועד גיל 21. לדברי אדלר, פתיחתו נולדה מתוך זיהוי של צורך שלא היה עד היום כמענה לילדים אלה בעיר.
66 מיליון שקל בבינוי ושיפוץ מוסדות חינוך
כ־66 מיליון שקל מושקעים השנה בבינוי, שיפוצים, תחזוקה, מחשוב ושדרוג מוסדות החינוך, לרבות מוסדות חדשים. בגני הילדים הוחלפו תשתיות, ריצוף ואינסטלציה, הותקנה תאורה, שופצו מטבחים ושירותים ונעשו עבודות צבע. החול בארגזי החול מוחלף, הדשא הסינתטי עובר טיפול, ונוספו גם מחשבים.
יותר משלושה מיליון שקל נוספים הוקצו ל"מרחבי חלומות" – יוזמות שמגיעות מתוך בתי הספר עצמם. בחטיבת "יונתן", למשל, יוקם חדר פודקאסט, ובבית הספר ברטוב תשודרג כיתה רב־תכליתית.
אתם משקיעים רבות במבנים, בואו נדבר על כיצד איך מונעים מצב שבו נוצרים שני סוגים של חינוך למי שיכול לשלם על העשרה ושיעורים פרטיים ולמי שלא?
אדלר: "בבתי הספר מופעלות שעות פרטניות וקבוצות סיוע בעברית, באנגלית ובמתמטיקה, לעיתים בלמידה מרחוק אחר הצהריים. קיימות גם מועדוניות ומסגרות סיוע נוספות.
בנוסף, רק לאחרונה – 'קרן רעננה' רכשה גם מאה תיקים לילדים, ובסיוע תרומה נוספת מוקם מענה של מחשבים לתלמידים שאין ברשותם מכשיר מתאים. אנחנו עושים הכל שכולם יקבלו חינוך שווה".
בלי הטלפון, עם החברים
השנה החדשה מגיעה אחרי תקופה שילדי ישראל לא ישכחו במהרה – קורונה, מלחמה, הורים במילואים, הפסקות לימודים וחוסר ודאות.
"אנחנו בתוך מציאות ישראלית", אומר ברוידא. "מה שהיה חשוב לנו בתקופות האלה הוא שהמורה תצלצל לילדים, תשאל אם הכול בסדר, ואם צריך לטפל – אז לטפל. לרדת לרזולוציות".
אדלר מוסיפה כי אחד הצעדים שנועדו להחזיר לילדים את המפגש הישיר הוא התוכנית "רעננה במצב טיסה". בבתי הספר היסודיים אין טלפונים במהלך יום הלימודים, והמגמה היא להתקדם גם לחטיבות הביניים.
"הרעיון הוא לאפשר לילדים שוב להסתכל אחד לשני בעיניים, לדבר ולהיפגש", היא אומרת. "במקום להיות לבד, להיות ביחד, ולא עם המכשיר".
לצד זאת תופעל השנה "אלופים בדיגיטל", תוכנית בת 12 מפגשים לתלמידי כיתות ג'–ד', שתעסוק בשימוש מושכל במסכים, דימוי עצמי, חוסן נפשי ופעילות גופנית.
כיצד אתם מטפלים בתופעת השיימינג והחרמות?
ברוידא: "גם נושא החרמות והשיימינג מקבל מקום משמעותי יותר. אני עברתי בעצמי בין כיתות בחטיבות ודיברתי ישירות עם התלמידים על האחריות שלהם כאשר הם רואים חבר במצוקה".
אדלר מציגה את נוהל המוגנות העירוני, שכבר מופעל ביסודי ומורחב לגנים ולעל־יסודי. "אנחנו עובדים עם הצוותים על איך לזהות ילד במצוקה, איך לזהות את הילדים השקופים ואיך לתת מענה", היא אומרת. פסיכולוגיות ויועצות מעבירות הכשרה לצוותי ההוראה.
334 עולים חדשים בשנה
אתגר נוסף הוא קליטת העלייה. השנה צפויים ללמוד בעיר 334 תלמידים חדשים שהגיעו מצרפת, אוסטרליה, ארצות הברית, קנדה, אנגליה, פנמה ומדינות נוספות.
ברוידא מבקש להמחיש את קצב השינוי: לדבריו, מאות תלמידים עולים נקלטים בתקופות קצרות, וכל אחד מהם צריך להשתלב בתוך מערכת קיימת. "תנסי להבין איזו משמעות יש לזה מבחינתנו, גם פדגוגית וגם חינוכית", הוא אומר. אנחנו עושים הכל כדי שהם יקלטו בבתי הספר".
גם בתחום השיבוצים, אחד ממוקדי החיכוך הקבועים מול הורים לפני 1 בספטמבר, מציגה העירייה שיפור. לפי הנתונים שנמסרו בראיון, בשנה שעברה כ־80% מההורים קיבלו את השיבוץ שביקשו, והשנה הנתון עלה ל־91%.
"עדיין יהיו תשעה אחוזים שלא יקבלו את מה שרצו", אומר ברוידא. "יש מספר מסוים של ילדים שאפשר להכניס לגן. תמיד יהיה מישהו שלא יקבל את הגן שלו".
החזון של ברוידא: רובע אקדמי שלם
השינוי המסקרן ביותר השנה אינו מתרחש דווקא בתוך בית ספר. כניסתו של המרכז האקדמי שערי מדע ומשפט לרעננה, מבחינת ברוידא הוא הרבה יותר מהעתקת קמפוס. הוא רואה במהלך הזדמנות לשנות את פניה של קריית אתגרים ולהפוך אותה מאזור המזוהה בעיקר עם היי־טק ותעסוקה למוקד צעיר, אקדמי ותוסס, שמשלב לימודים, מגורים, עבודה, חינוך ובילוי.
למה היה לך חשוב להביא מוסד אקדמי לרעננה דווקא עכשיו?
לדברי ברוידא, במשך כשנה וחצי התנהל תהליך מול המרכז האקדמי שערי מדע ומשפט, ובעירייה פעלו באופן אקטיבי כדי להביאו לרעננה. "אנחנו מאוד רצינו אותם פה ברעננה. עשינו את הכול כדי להביא לכך שהם יגיעו לכאן ואנחנו נחבק אותם".
אלא שהמכללה, שמצטרפת לאוניברסיטה הפתוחה, מוסד אקדמי הפועל בהצלחה בעיר, היא רק חלק מהתמונה. ברוידא מבקש באמצעותה למצב מחדש את קריית אתגרים. "כל הרעיון הוא למצב את מה שאנחנו קוראים קריית אתגרים, כי לא רק מסחרי והיי־טק ודברים מהסוג הזה", הוא אומר.
החזון שהוא מציג הוא של אזור שלא מתרוקן כאשר עובדי המשרדים מסיימים את יום העבודה, אלא ממשיך לחיות גם בשעות הערב. לשם כך הוא מבקש להכניס לקריית אתגרים גם מגורים, ובעיקר דיור המתאים לצעירים.
"חשוב לי שיגורו בקריית אתגרים גם צעירים. אנחנו רוצים שם לבנות מעל אלף יחידות קטנות, יחידות סטודיו כאלה עם שירותים, מטבחון, מיטה ופינת ישיבה. שחבר'ה צעירים ילמדו שם ויוכלו לגור בעיר".
מבחינתו, מדובר גם בניסיון להשאיר את הדור הצעיר בעיר. במקום שצעיר רענני ייאלץ לבחור בין מגורים בבית ההורים לבין מעבר לעיר אחרת, ברוידא רוצה ליצור אפשרות שלישית – עצמאות במרחק הליכה מהמשפחה.
במקביל מתוכננים באזור מוסדות חינוך נוספים, בהם בית ספר יסודי שיפעל ברוח ההיי־טק היי וה־AI. אנחנו רוצים לפתוח שם בית ספר יסודי שהילדים ילמדו בו ויחשפו לקדמה כבר בגיל צעיר. התכנון הוא להקים מרכז שיהיה מרכז הייטק שיהיה בו הכול – חינוך, השכלה, מגורים מקומות בילוי".
עבור ברוידא יש לחיבור הזה גם משמעות חברתית. הוא מדבר בראיון בכאב על ההפרדה שהוא מזהה כיום בין קבוצות שונות. "היום יש את ההפרדה הזאת – זה דתי, זה חילוני,החלוקה הזאת מאוד כואבת לי", הוא אומר. "החיבור הזה חייב להיות".
מבחינתו, קמפוסים, בתי ספר ומוקדי לימוד יכולים להיות דווקא המקומות שבהם תלמידים וצעירים מרקעים שונים נפגשים סביב תחום עניין משותף.
כיצד תתמודדו עם בעיות של פקקים?
"למרכז האקדמי יתווסף חניון של כ־450–500 מקומות. העירייה פועלת לקדם כניסה נוספת לעיר מכיוון כביש 2. בהמשך הוא מצפה שגם תחבורה ציבורית מתקדמת, המטרו ושאטלים יאפשרו לצמצם את התלות ברכב הפרטי".
לדברי אדלר, בשנה הקרובה ייפתחו וייבנו גם מוסדות נוספים: בית הספר חורב ע"ש רועי קליין יעבור למבנה חדש בקריית שרת, קמפוס חדש ייפתח לאמית כפר בתיה לבנים, ובמהלך השנה צפויות להתחיל עבודות להקמת בתי ספר נוספים בנווה זמר שש שנתי, בקריית אתגרים ממ״ד יסודי חדש ובסמוך למגרש הבייסבול בית ספר נועם , לצד בית הספר הדמוקרטי.
גם תוכניות לימוד חדשות: אנגלית מדוברת בכיתות ד'–ו', תוכנית "שוות" לחיזוק הביטחון והמנהיגות של תלמידות כיתות ו', ו"שגרירים צעירים מסבירים את ישראל" שתעסוק בנאום, טיעון, הבעת דעה וניהול דיון מכבד.
ובסופו של ראיון גדוש במספרים, מבנים, תוכניות והשקעות, האיחול של אנשי החינוך לשנה החדשה דווקא פשוט מאוד – "שנת לימודים שקטה ופורייה".
ברוידא מסכם את תפיסתו במשפט שמלווה את מערכת החינוך העירונית: "קהילה חינוכית בונה חברה". מבחינתו, זה לא סלוגן. "אם לא נחנך את הדור הזה לערכים, לחברות ולחיבורים", הוא אומר, כל ההשקעה במבנים ובטכנולוגיה לבדה לא תספיק".
