מקרב משפטי מול מוסדות התכנון, דרך מאות מיליונים לחינוך ועד קריאה ישירה לממשלה לשחרר סמכויות — חיים ברוידא פותח הכל. ובצל המלחמה, גם החלטה אישית יוצאת דופן: ליל סדר בחמ"ל העירוני.
מה עמד במרכז המחלוקת סביב פרויקט כפר בתיה והאם מדובר רק במספר יחידות הדיור?
המאבק סביב כפר בתיה החל בסוגיית היקף הבנייה, אך מהר מאוד הפך לעימות עקרוני על אופייה של רעננה. ההסכם המקורי דיבר על 1,250 יחידות דיור, אך בהמשך עלתה דרישה להגדיל את הפרויקט לכ-2,400 יחידות ולשלב מגדלים בני 25 עד 40 קומות.
ברעננה החליטו לבלום את המהלך. העירייה ניהלה מאבק משפטי ותכנוני שכלל הופעות בוועדה המחוזית והליכים בבתי המשפט, מתוך עמדה ברורה כי צפיפות כזו אינה מתאימה לעיר. למרות ספקות שעלו לאורך הדרך, הושגו בסופו של דבר הבנות שאפשרו את קידום הפרויקט במתווה מצומצם יותר.
לצד סוגיית הצפיפות, עמדה גם שאלה כלכלית כבדה. מאחר שמדובר בגוף חינוכי הפטור מהיטל השבחה, העירייה הייתה עלולה לשאת בעלויות פיתוח משמעותיות. במסגרת ההסכם נקבע כי היזם יישא בעלויות הפיתוח במלואן, ובנוסף יועברו מאות מיליוני שקלים לקרן חינוך עירונית. מדובר במהלך שממקם את החינוך בלב ההסכם, עם ייעוד ברור להשקעה בתשתיות, מתקני ספורט וחדשנות חינוכית.
כאשר כמעט לא נותרו עתודות קרקע פנויות בעיר, לאן רעננה מתפתחת מכאן?
המציאות התכנונית ברעננה ברורה: הקרקע הפנויה הולכת ואוזלת. במקביל, מדינת ישראל נמצאת במסלול של גידול אוכלוסייה מהיר, מה שמחייב את הערים לחשוב מחדש על גבולות ההתפתחות שלהן.
רעננה פועלת בשני כיוונים במקביל. מצד אחד, קידום התרחבות לשטחי חוף השרון באזור רשפון כחלק משכונת הצירים החדשה. מצד שני, כניסה עמוקה להתחדשות עירונית בתוך המרקם הקיים.
במרכזים הוותיקים נהרסים מבנים בני עשרות שנים ובמקומם מוקמים בניינים חדשים בני 8 עד 9 קומות, הכוללים ממ"דים, חיזוק מבני ופתרונות חניה. לא מדובר רק בתוספת יחידות דיור, אלא בשינוי איכותי של סביבת המגורים והתשתיות העירוניות.
כיצד נראית עבודת הרשויות המקומיות בעידן של משברים מתמשכים כמו קורונה ומלחמה?
בשנים האחרונות, ובעיקר מאז תקופת הקורונה, הרשויות המקומיות הפכו לגורם הביצוע המרכזי בשטח. גם בתקופת המלחמה, הן אלו שמספקות מענה ישיר לתושבים, מנהלות מערכי חירום ומקבלות החלטות בזמן אמת.
לצד זאת, קיים פער עמוק בין האחריות המוטלת עליהן לבין הסמכויות שבידיהן. חלק משמעותי מהכוח נותר בידי השלטון המרכזי, מה שיוצר חיכוך ולעיתים גם עיכובים בקבלת החלטות קריטיות.
האם ניתן לשנות את יחסי הכוחות בין השלטון המקומי למרכזי?
הדרישה ברורה: להעביר יותר סמכויות לשלטון המקומי. הרשויות מכירות את התושבים, את הרחובות ואת הצרכים האמיתיים בשטח, ולכן מצופות גם לקבל את הכלים לנהל את העיר באופן עצמאי יותר. בפועל, הן נאלצות להתמודד מול ועדות מחוזיות וארציות שמגבילות את חופש הפעולה שלהן. לעיתים אף נלקחות מהן סמכויות שהיו בידיהן. במקביל, הרשויות בונות לעצמן יכולות עצמאיות בתחומי הביטחון והחירום, כולל יחידות חילוץ, רחפנים, כיתות כוננות ומערכי רפואה.
המסר לממשלה חד וברור: לאפשר לרשויות לפעול, לנהל ולהוביל את הערים שלהן ללא תלות עודפת במנגנונים מרכזיים.
כיצד צפוי להיראות חג הפסח השנה על רקע המצב הביטחוני?
ההערכה היא כי ליל הסדר השנה יהיה מצומצם יותר, עם נטייה להישארות בבתים ולהפחתת נסיעות. ראש עיריית רעננה, חיים ברוידא, בחר השנה בצעד יוצא דופן. את ליל הסדר הוא מתכנן לקיים בחמ"ל העירוני, ולהזמין לשם תושבים בודדים או כאלה שאין להם עם מי לחגוג. החמ"ל, כמרחב מוגן, יאפשר לקיים את הסדר בבטחה עבור עשרות משתתפים, תוך יצירת תחושת שייכות וחיבור. ברוידא מבקש להעביר מסר ברור: אף תושב לא צריך להישאר לבד בחג.
