עבור דורית ליכט, סבתא לפעוטה בת שנה וחודשיים מהגן, אלה ימים של דאגה לנכדה ולמשפחה כולה. בשיחה היא מתארת את ההלם עם גילוי הפרשה, את חוסר האונים של ההורים ואת הניסיון להעניק לילדה ביטחון. לצד הכאב, היא מבקשת להעביר מסר להורים: העובדה שלא זיהו את הפגיעה אינה מעידה שלא היו קשובים לילדיהם.
החבלה שהובילה לפתיחת החקירה
החקירה בתחנת כפר סבא נפתחה בעקבות דיווח על פעוט כבן 11 חודשים שהובא לבית החולים מאיר עם חבלה באוזנו. בתחילה התנהלה החקירה באופן סמוי, ובהמשך נעצרו שלוש סייעות בחשד להתעללות ולאלימות כלפי פעוטות. על פי החשד, בתיעוד מהגן נראו הרמת ילדים בכוח, הטחתם לרצפה, משיכה באוזניים והשלכת חפצים לעברם.
לפי הדיווח על החלטות בית משפט השלום בפתח תקווה, שתי סייעות שוחררו ממעצר בית בתנאים מגבילים, ובהם איסור עיסוק עם חסרי ישע, איסור יצירת קשר, הרחקה מהגן ועיכוב יציאה מהארץ. גם הגננת שוחררה ממעצר בית. מעצר הבית של סייעת שלישית הוארך בשבוע בהסכמה, לאחר שהחליפה את עורך דינה. מדובר בחשדות שטרם הוכרעו.
"פשוט קיוויתי שלא קרה כלום לנכדה שלי"
מתי הבנת שהנכדה שלך נפגעה?
"רק כשבעצם זה התפוצץ. אחד ההורים הלך לבית חולים עם הילד, עם הפגיעה באוזן".
מה עבר לך בראש כששמעת על כך?
ליכט מתארת הלם ראשוני, שאחריו בא קושי להאמין לדברים. "פשוט קיוויתי שלא קרה כלום לנכדה שלי. גם כשהחשש כבר התעורר, קיוויתי שלא פגעו בה, ואם פגעו בה, אז פגעו בה קצת — לצערנו הרב זה התנפץ".
לצד הכאב והכעס, היא מבקשת שהמשטרה ובית המשפט ימצו את הדין. במישור המשפחתי, הדאגה שלה מתחלקת בין הנכדה הקטנה לבין הוריה, שנאלצים להתמודד עם מה שנחשף.
"אני מרחמת על הבת שלי ובעלה, ועל ההורים בכלל, כי הם באמת פשוט אומללים ומסכנים וחסרי אונים. ומצד שני, צריך להבין שהדבר הכי חשוב זה עכשיו לטפל בנכדה, לתת לה חום ואהבה כמה שאפשר, שתבין שהאהבה זה לא התעללות אלא חיבוקים".
הדרישה: הכשרה לצוותים ובקרה על התיעוד
למה את יוצאת להפגין?
"כדי להעלות את המודעות שזה יכול לקרות לכולנו. לכולנו", אומרת ליכט. היא מבקשת לזרז את ההליך ולראות ענישה חמורה למי שיורשעו, אך מדגישה גם את הקושי לזהות פגיעה בזמן: "עד שההורה מבין שמתעללים בילד, זה לוקח הרבה זמן".
מה לדעתך צריך להשתנות כדי למנוע פגיעה בפעוטות?
"לצערי ההורים כל כך סומכים על המערכת, בטח על מערכת שמקבלת המלצות כל כך חמות, והילד נראה בסדר והולך שמח. באמת, ההורים, ליבי איתם. צריך לספק לצוותים הכשרה וגם לבחון את אישיותם". לדבריה, בדיקה שגרתית של תיעוד המצלמות הייתה עשויה להביא לזיהוי מוקדם יותר של הפגיעה.
ליכט מתכוונת לצאת למחאה עם בתה ועם הורים נוספים. אחת הדרישות שהם מעלים היא לקיים בקרה שוטפת על תיעוד המצלמות, שתאפשר לאתר פגיעה גם בלי להמתין לאירוע שיעורר חשד. "אם לא רוצים שההורים יראו, שמשרד החינוך יבוא ויפתח אחת לכמה זמן את המצלמות", היא אומרת.
"הבת שלנו עדיין לא מדברת, אבל אנחנו נצעק בשבילה"
את הקריאה להגיע למחאה מפיצות המשפחות בפייסבוק ובקבוצות וואטסאפ. בפוסט שפרסמה אחת האימהות היא מתארת את שברון הלב ואת רגשות האשם בעקבות הצפייה בתיעוד במשטרה. לטענתה, נראו בו הטחות, מכות, משיכות באוזניים וחסימת דרכי נשימה.
"איך לא ראינו? איך לא ידענו? איך הפקדנו את הדבר היקר לנו מכול בידי מי שהיו אמורות לשמור עליה?", כתבה.
"התמונות והמחשבות לא מרפות, ואיתן גם רגשות האשם", הוסיפה האם. "המחשבה על בתי הכל כך קטנה וחסרת אונים, ועל כל התינוקות שעברו את זה, שוברת לנו את הלב".
בפנייתה לציבור היא מבקשת להגיע ולעמוד לצד המשפחות בדרישה לצדק ולמיצוי הדין. כעת מבקשות המשפחות להפוך את הכאב לדרישה ציבורית לחקירה מלאה ולחיזוק הפיקוח והאכיפה במסגרות לגילי לידה עד שלוש. האם ניסחה את הסיבה למאבק במשפט אחד: "הבת שלנו עדיין לא מדברת, אבל אנחנו נצעק בשבילה".
ההפגנה תתקיים הערב, יום ראשון, 1 בנובמבר, בשעה 20:00 ברחבת בית יד לבנים ברעננה.


