עינו הפקוחה של הבוס: מתי מותר (ואסור) להתקין מצלמות במקום העבודה?

המקרה שהצית את הדיון

השבוע פורסם כי בלשכת מהנדסת עיריית כפר סבא גילו עובדים מצלמה שהקליטה קול ותמונה. המהנדסת טענה כי התקינה את המצלמה באופן עצמאי כדי לבדוק מי חודר למחשבה האישי. המקרה הזה מדגיש את המורכבות המשפטית: מצלמה שהותקנה ללא סמכות המעסיק ובלי יידוע העובדים.

האם מותר להתקין מצלמות במשרד?

לדברי עו"ד בלאו, התשובה היא כן, אך תחת מגבלות מחמירות:

• חובת יידוע: כדי להציב מצלמה באופן חוקי, חובה ליידע את העובדים. לא מספיק להציב מצלמה; יש לתלות שילוט ברור המציין אם המצלמה מקליטה קול או רק מסריטה.
• מטרה לגיטימית: מותר להתקין מצלמות להגנה על רכוש, על עובדים או מפני כניסת אנשים לא מורשים.
• איסור מעקב עבודה: אסור להשתמש במצלמות כדי לעקוב אחר העבודה השוטפת של העובד או להציבן מעל עמדת עבודה אישית.
• מרחבים פרטיים: חל איסור מוחלט על הצבת מצלמות במקומות פרטיים כמו שירותים.

המלכוד הפלילי: האזנת סתר

נקודה קריטית שעולה מהראיון היא ההבדל בין נוכחות בחדר לבין השארת מצלמה פועלת. "העבירה של להשאיר מצלמה שיכולה לתעד כשהמנהל לא נמצא בחדר היא עבירה פלילית של האזנת סתר," מסבירה עו"ד בלאו.

פרטיות בדיגיטל: האם המעסיק קורא לכם את המיילים?

בנוגע למחשבים ותכתובות אימייל, הכללים דומים:

• תיבת מייל עסקית: למעסיק יש זכות גישה עקרונית למיילים המשמשים לעבודה, שכן הם נכס של העסק.
• שקיפות: המעסיק צריך להחתים את העובדים על מסמכים המבהירים כי התיבה נועדה למטרות עבודה בלבד וכי היא נתונה לניטור.

סנקציות: כמה זה יעלה למעסיק שיפר את החוק?

התיקונים החדשים בחוק הגנת הפרטיות מחמירים מאוד עם המפרים:

1. פיצוי לעובד: עובד שפרטיותו נפגעה יכול לתבוע פיצוי סטטוטורי של עד 50,000 ש"ח ללא הוכחת נזק.
2. עיצומים כספיים: הרשות להגנת הפרטיות יכולה להטיל קנסות מנהליים כבדים שנעים בין עשרות אלפים למיליוני שקלים.

שורת הסיכום למעסיקים ולעובדים

עו"ד בלאו ממליצה למעסיקים להתייעץ עם משפטנים לפני כל התקנת אמצעי ניטור. "היום הרבה יותר משתלם למנוע את הדברים מראש מאשר להגיע לקנסות וסכסוכי עבודה," היא מסכמת.

עורכת הדין אנה בלאו