הכול התחיל בהתנדבות במשק טל ממן ז"ל, שבועיים אחרי פרוץ המלחמה הרגשתי צורך לנסוע לשם, לאזור האסון. סיפור מסע שהתחיל בהתנדבות, המשיך ברכישה קבוצתית של ירקות להצלת חקלאות העוטף ומסתיים במתכונים.
כל המדינה בתחושת אסון, השאלה מה שלומך נענית בהנהון ראש עצוב. החלטתי לעשות מעשה ולנסוע לשם לקחת חלק קטן בשיקום ובשמירה על עוטף ישראל.
יום שישי השכם בבוקר, נסיעה ארוכה של שעתיים. עשרות מחסומים בדרכים עד שהגעתי למושב מבטחים למשק ממן. טל ממן ז"ל, נהרג בקרב ההגנה על המושב ב7 באוקטובר כחלק מכיתת הכוננות של המושב. המשק שלו נשאר יתום.
חממות העגבניות המלפפונים נשארו לא מטופלות, משק ששרד שנים את כל הטלטלות והסכנות של חקלאות בקו הגבול עמד. חבריו של טל התגייסו ומאז בעזרת מתנדבים נלחמים כל שבוע על כל חממה ושתיל.
המסע רק החל שם. החקלאים במושבים נשארו עם עודפי ירקות וללא קווי אספקה ושיווק ושאלו האם ניתן לעזור בשיווק התוצרת? כי הם לא יכולים לצאת מהמושבים.
הבנו שכל ההתנדבות לא שווה כלום אם לא ניתן היה לשווק את התוצרת. בהחלטה ספונטנית רכשנו טון של עגבניות שרי בשלות. לא ידענו איך נביא אותן לאזור ולמי נמכור אותן. די מדיה היא רשת עיתונות לא חנות ירקות.
הכוח של די מדיה עשה את שלו, פתחנו קריאה לסיוע בכל הקבוצות של די מדיה ותוך שעתיים הכול נמכר.
גייסנו רכב ונסענו, שוב מסע של שעתיים נסיעה עד לחבל אשכול. מסע תחת איום טילים, נסיעה בתוך מושבים ריקים מתושבים עם קומץ חקלאים וקומץ עובדים שנשארו לשמור על המשקים. בכניסה לכל מושב תלוליות חול ועשרות חיילים בכוננות מוגברת.
העמסנו במהירות את העגבניות ויצאנו לדרך.
במשך שישה שבועות הגענו ליותר 400 בתים של תושבי השרון, עם תחושת גאווה שליחות ביצענו את המשימה. המשכנו לנסוע כל שבוע למושבי העוטף, הגענו למושבים יתד, פריגן, מבטחים, תלמי אליהו, ישע, עין הבשור, קלחים, תלמי ביל"ו. ביקרנו בחממות צמודות לגדר הגבול עם עזה במערב וחממות סמוך לגבול עם מצריים בדרום. לשדות האין סופיים של מרחבים.
נסענו בכביש 232 ראינו את ההרס ואת תחילת השיקום של הקיבוצים שנחרבו.
בעזרתכם הצלנו יותר מ 10 טונות של ירקות. ראינו את התקווה חוזרת לעיניים של החקלאים. הם ישארו שם צמודים לקרקע ממשיכים להיות הבטחון התזונתי של ישראל ולשמור על חבל ארץ חי למרות האסון הכבד. הכרנו אישית אתכם קהילת די מדיה שהתגייסה כל שבוע לעזור ברכישה. השתדלנו להביא את התוצרת הטובה ביותר הטריה ביותר ובעיקר חקלאות עם ערך.
אנחנו לוקחים הפסקה, להחזיר גם את החיים והעשייה שלנו לשגרה. נבצע הערכות לוגיסטית ונמשיך לתמוך בקשר בין חקלאי העוטף לתושבי השרון.
להמשך קשר בקבוצת העדכונים של חקלאות מהעוטף
להצטרפות לעדכוני רעננה ניוז
להצטרפות לעדכוני הרצליה ניוז
להצטרפות לעדכוני כפר סבא ניוז
להצטרפות לעדכוני הוד השרון ניוז
תודה (המתכונים שהבטחנו מצורפים בהמשך)
מתכון לחמין של סבתא יפה (יפה פוליתי וינר)
חומרים דרושים:
4 בצלים יבשים
2 כוסות שעועית מעורבת (גדול, קטן) , להשרות 24 שעות קודם במים
כוס גריסי פנינה
קילו וחצי בשר לחמין חתוך לריבועים גדולים
עצם בקר אחת
6 תפוחי אדמה
8 ביצים קשות
מגש קישקע
חצי חלה מתוקה (לקיגל)
4 ביצים לקיגל
חצי כוס פרורי לחם/סולת לקיגל
מלח
פלפל
דבש
אופן ההכנה: (להכין יום קודם לאכילה)
לקלוף את הבצלים לחתוך ולטגן בשמן דק במחבת.
לחמם את הסיר של החמין ולשים 4 כפות שמן ולטגן את הבשר מכל צדדיו לאטום אותו. להוסיף את העצם לכסות במים רותחים לבשל ולהוציא כל הזמן את הקצף השומני.
בנתיים לקלוף את תפוחי האדמה ולחתוך לגודל הרצוי (גדול).
אחרי שסיימנו לאסוף את כל הקצף כאשר עדיין הכל מתבשל, לסנן את השעועית ולהוסיף אותן. להוסיף מים רותחים לפי הצורך, להמשיך להוציא קצף במידה ויש.
להוסיף את תפוחי האדמה החתוכים, עליהם להוסיף את הגריסים בצורה שווה בסיר, להוסיף 2 כפות בצל מטוגן, אם חסר מים להוסיף מים רותחים. לבשל שעה וחצי עד שעתיים על אש נמוכה.
לסדר את הביצים הקשות מסביב, לשים את הקיגל, לערבב מלח פלפל ודבש במים רותחים לפזר בתוך הסיר לתת להתבשל מספר דקות עם התבלינים , להניח את הקישקע מסביב לכסות ולהכניס לתנור בחום של 100 מעלות לכל הלילה, לבדוק שלא חסר מים מדי פעם. בבוקר עד לאכילה ניתן להוריד ל 80-90 מעלות.
בזמן שהכל מתבשל מכינים את הקיגל.
הכנת קיגל:
לוקחים את הבצל המטוגן ומפרישים 2 כפות לחמין.
לוקחים חצי חלה חותכים לחתיכות ושמים במעבד המזון, לשבור ולהוסיף 4 ביצים להוסיף מלח ופלפל להפעיל את המעבד מזון בפולסים עד לקבלת עיסה לא חלקה. לשפוך את העיסה למחבת עם הבצל המטוגן, להוסיף חצי כוס פרורי לחם/סולת לערבב וליצור 2 כיכרות.
