העצרת, בשם "שרידי קירות יעידו", התקיימה בסימן 80 שנה למרד גטו ורשה, המרד היהודי הגדול ביותר שפרץ בתקופת השואה, והפך לסמלה המובהק של ההתנגדות והגבורה היהודית בשואה.
העצרת התקיימה בהנחיית רותם ישראל ושלומי גולדברג, וכללה הדלקת משואת זיכרון על ידי בנימין גרוס, ניצול שואה תושב העיר, קטעי שירה שבוצעו על ידי מיקה קרני, איתמר שטרוך ושלומי גולדברג, קריינות של אוהד שחר ואורית זפרן, חזנות על ידי החזן קולין שחט וכן לקחו באירוע חלק הרכב נגנים ממרכז המוסיקה רעננה.
בנוסף, בעצרת הודלקו על ידי בני הנוער בעיר, כ- 1,000 נרות נשמה הנושאים שמותיהם של קורבנות השואה, בני משפחתם של תושבי רעננה.
האירוע הונגש וכלל תרגום לשפת הסימנים וכן מסך עם כתוביות.
דברים מתוך הנאום המרגש שנשא בעצרת ראש העיר חיים ברוידא, בן לניצולי שואה: ״ביקרתי במחנה ההשמדה דכאו וראיתי את הצריפים בהם התגוררו הוריי, בתנאים שאינם הולמים בעלי חיים. משם יצא אבי לצעדת המוות.
ואני, בנו, קצין בצנחנים בצבא ההגנה לישראל, הילכתי שם עשרות שנים אחרי כיהודי גאה, שהגיע ממדינה ריבונית, דמוקרטית, עם צבא חזק שמגן עליה.
המדינה הקטנה הזאת היא החוסן של כל יהודי.
בואו נתעלה מעל כל מחלוקת ונראה רק את טובת עם ישראל.
אנחנו חייבים זאת לדור השואה, שהקימו את המדינה הזאת, ולמען הצאצאים והדורות הבאים.״
