בדיוק לפני 70 שנה, י"ב אדר ב' תשי"ד, ה 17 למרץ 1954, התרחש הטבח במעלה עקרבים. מחבלים תקפו אוטובוס אגד בדרכו לאילת, רצחו 12 איש ובהם ילדים והתעללו בגופות. במדינה הצעירה שרר אבל לאומי. הארץ לבשה שחורים. שר החוץ, משה שרת פגש במשורר יעקב אורלנד ובמלחין מרדכי זעירא באחד מנשפי פורים של מפא"י. הוא "כלא" את השניים במטבחון של האולם ודרש שיחברו שיר שיוציא את תושבי המדינה מתחושת האבל. כעבור שעה יצאו השניים עם זמר חסידי לוהט הפותח במילים "אם גם ראשנו שח ועצב סובבנו – הבה ונתלקח מן השמחה שבנו".
וזו בדיוק התחושה שלי. מתוך הקושי, מתוך הדאגה לחטופים, לשלום החיילים, מתוך הצער על הנופלים – חייבים להמשיך הלאה. כמו שבשיר הבה נגילה המילים "עורו אחים בלב שמח" הפכו בפי העם ל מוכרחים להיות שמח!! פשוט מוכרחים. כדי לשמור על השפיות, כדי לתפקד, כדי שנוכל להמשך הלאה, עד לניצחון.
נעמי שמר מתארת בשירה "לא תנצחו אותי" מה זו תמונת ניצחון. לא מדובר במבצע צבאי הירואי או בתמרונים קרקעיים. תמונת הניצחון של נעמי שמר היא היכולת לקיים את שגרת החיים גם במצבים מטורפים – "מחלוני אני רואה… אנשים לעבודת יומם הולכים… ותינוקות של בית רבן עם הילקוט שעל גבם…" זה מצב שבו "שירי קינה, שירי הלל" מתערבבים זה בזה ובמיוחד זה "המולה אחת גדולה".
אז גם בפורים לא תנצחו אותי! – המועצה הדתית רעננה יצאה בקריאה לכל קהילות העיר. אנחנו רוצים "המולה אחת גדולה". אנו משתתפים בארגון אירוע פורים לכל קהילה שתפנה. וכמה פנו!!! גם בפורים הזה יתקיימו בבתי הכנסת ברעננה עשרות רבות של מסיבות פורים קהילתיות בשיתוף המועצה הדתית. בתוך השמחה ימהל דוק של עצב על הנופלים, תקווה לשחרור החטופים ותפילה לשלום חיילי צה"ל.
בברכה,
אריה פרידמן
יו"ר המועצה הדתית רעננה
