בסוכה של משפחת גרינגליק ברעננה כמעט תמיד הייתה מוזיקה. חברים היו מגיעים, מישהו היה שולף כלי נגינה, אחר היה מפעיל קריוקי, והשירה הייתה נמשכת אל תוך הלילה. שאולי אהב את החג הזה במיוחד. כשחבריו הגיעו השנה לעזור בבניית הסוכה, אביו צבי ראה שוב את המקום שבו נהגו לשבת איתו ימים ולילות. הסוכה נבנתה, החברים התאספו, אבל הקול שהוביל לא פעם את השירה חסר. על הבמה המשפחה שומעת אותו שוב. במהלך המופע שלה מושמעת הקלטה של שאולי שר, והוריו ואחיו מצטרפים אליו. ״אנחנו שרים עם שאולי״, אומר צבי גרינגליק. ״שומעים את הקול שלו בשירים שהקליט, וכולנו עולים איתו לבמה. זו דרך להשאיר אותו איתנו״.
סרן שאולי גרינגליק, קצין בגדוד 931 של חטיבת הנח״ל ובן רעננה, נפל בקרב בצפון רצועת עזה ב־26 בדצמבר 2023. לפני המלחמה השתתף ב״הכוכב הבא״ והחל לסלול לעצמו דרך כזמר. לאחר 7 באוקטובר התעקש להצטרף ללחימה, אף שלא גויס בתחילה, ובהמשך הודיע על פרישתו מהתחרות. המשפחה, שהמוזיקה הייתה חלק מחייה עוד כשהיה ילד, ממשיכה מאז לעלות יחד לבמה. לדברי אביו, היא כבר הופיעה כ־80 פעמים ברחבי הארץ.
איך התחיל המופע המשפחתי?
צבי: ״גם לפני ששאולי נהרג הופענו יחד, וגם הוא השתתף בהופעות״, מספר צבי. ״אשתי רותי עוסקת בהנחיית הורים. הייתה לנו הופעה על חינוך ילדים והורות, שבה רותי ואני דיברנו והילדים שרו. אחרי ששאולי נהרג החלטנו ליצור מופע חדש״.
המופע החדש עלה לראשונה בספרייה הלאומית בירושלים, בהשתתפות אמיר דדון. מאז הופיעה המשפחה מהצפון ועד אילת, ובין היתר שלוש פעמים בזאפה תל אביב. צבי מתאר הפקה מוזיקלית גדולה, עם שבעה זמרים, חמישה נגנים ואנשי במה. הבן הצעיר במשפחה משמש המנהל המוזיקלי. ״זו הופעה מקצועית לכל דבר״, הוא אומר.
אבל מספר המשתתפים על הבמה מספר רק חלק מהסיפור. בין השירים עוצרים בני המשפחה לדבר. רותי מספרת, צבי מספר, וגם הילדים משתפים את הקהל. הם מתארים את שאולי שהיה בבית, עם החברים ובבית הכנסת, ואת החיים המשפחתיים מאז נפילתו. יש במופע רגעים שבהם הקהל צוחק, אחרים שבהם הוא שותק ומקשיב, ולבסוף, מספר צבי, הקהל גם קם לרקוד.
למה חשוב לכם לסיים את הערב בשמחה?
״הקהל עובר איתנו עליות וירידות, אבל יוצא מאוד מחוזק. זה לא זמר שבא לשיר שירים והולך. אנחנו מביאים את החיים שלנו ואומרים לאנשים שיש תקווה. שאפשר להרים את הראש ולהמשיך הלאה״. השמחה בסוף הערב היא חלק ממה שהמשפחה רוצה לחלוק, גם כשהדרך אליה עוברת דרך כאב.
השירה המשותפת לא נולדה בעקבות האובדן. צבי משמש חזן ברעננה זה כ־30 שנה. שאולי החל לשיר איתו בבית הכנסת כשהיה בן שש, ובהמשך הצטרפו גם אחיו. בבית עמדה מוזיקה במרכז חיי המשפחה: הפסנתר היה מקום מפגש, ודי היה שמישהו יתיישב לידו כדי שהאחרים יצטרפו. היום הם שרים באולמות גדולים, אך צבי עדיין מזהה על הבמה את אותה התכנסות משפחתית.
שאולי גדל ברעננה, למד בבית הספר היסודי ״אמי״ת נועם״ ובישיבה התיכונית ״בני עקיבא״ בעיר. הוא אהב לשיר ולנגן בגיטרה, אך גם לשחק כדורגל ולעסוק בספורט. אחרי שירותו הצבאי טייל בדרום אמריקה. עם שובו לארץ החל לפרסם ברשת ביצועים לשירים שאהב, ובהמשך ניסה את כוחו ב״הכוכב הבא״.
כשאתה מספר עליו לקהל, איזה שאולי חשוב לך שיכירו?
״שאולי היה ילד כמו כולם: שובב, חכם, אוהב ללמוד, אוהב כדורגל וספורט. הוא היה אדם שמתחבר לאנשים, מנהיג, רגיש והוגן. מאות אנשים הרגישו שהם החברים הכי טובים שלו. הוא הכיר בערך של עצמו, אבל ידע להיות בגובה העיניים עם כולם״.
החלום המוזיקלי של שאולי נעצר כשהמלחמה פרצה. לפי הוריו, הוא לבש מדים כבר בשמחת תורה ופעל במשך ימים כדי שיוכל להתגייס. לאחר מכן הודיע כי הוא פורש מהתחרות. בפוסט שפרסם כתב כי דמיין לעצמו שנה של שאיפות והגשמת חלומות, אך כעת הוא מבקש להילחם למען המדינה שהוא אוהב. ב־26 בדצמבר 2023 נפל במהלך היתקלות עם מחבלים ברצועת עזה, לצד מפקדו וחברו, רב־סרן שי שימריז.
על הבמה חוזרת המשפחה אל שאולי דרך הקלטותיו, אך גם דרך שירים של אחרים שקיבלו עבורה משמעות חדשה. אחד מהם הוא ״דע בני אהובי״ של שולי רנד. רנד הגיע לבית המשפחה במהלך השבעה ושר שם. בהמשך, בהופעה שקיים ברעננה, עלה צבי לשיר לצידו.
מה הרגשת כששרת עם שולי רנד שהופיע ברעננה את השיר 'דע בני אהובי'?
״זה די חלום לשיר איתו. אמרתי לו שאדם כותב שיר ולא תמיד יודע לאילו מקומות בלב של אנשים הוא יגיע. הוא יכול להתכוון למשהו אחד, אבל מי ששומע לוקח את השיר למקום שלו. גם אני לוקח אותו למקום שלי״.
"הם יספרו לך שמליבי נעקרת
ומעל שולחני גליתַ לעד
הם יזכירו לך דברים שהסתרת
עד שכל גופך מבושה ירעד
הם יעמדו היטב על כל טעויותיך
טיפשותך, חיבתך אל הרע
הם ינודו לך זה היה בידיך
ועכשיו אין לך דרך חזרה"
(מילים ולחן שולי רנד)
לדבריו של צבי, עבורו מדובר בשיר קשה לשירה. המילים על בן שאינו נעקר מהלב פוגשות אותו לא רק באולם ההופעות, אלא גם ברגעים השקטים יותר של השנה. בחגים, למשל, החסר מורגש במיוחד. במשך שנים שר שאולי לצד אביו בתפילות הימים הנוראים ברעננה. כשצבי חזר השנה לעבור לפני התיבה ביום כיפור, הוא עמד שם לראשונה לאחר תקופה ארוכה בלי קולו של בנו לצידו.
בחג היה לנו מאוד קשה הייתי צריך לומר ‘אל מלא רחמים’ לחללי המלחמות. כל דבר כזה מעלה זיכרונות ומדגיש את החוסר. אחר כך הגיע סוכות, עם הזיכרונות מהקריוקי, החברים וכלי הנגינה. גם אלה חזרו אל הבית כשהחברים באו לבנות את הסוכה.
מה גורם לכם להמשיך ולהופיע, ערב אחרי ערב?
״זה נותן לנו משהו כמשפחה. אנחנו עולים יחד, שרים ופוגשים אנשים שיוצאים מחוזקים מהסיפור שלנו. אנחנו מופעים הרבה ומשלבים במופע גם אומנים מוכרים. ההופעה הבאה באיזור תתקיים ברמת השרון ב-6.10בבית יד לבנים בשעה 20:00".
בסוף כל הופעה בני המשפחה יורדים מהבמה, ואיתם גם ההקלטות והכלים. בפעם הבאה שיעלו, קולו של שאולי יישמע שוב, והם יצטרפו אליו. בשביל הקהל זה יהיה מפגש עם צעיר מוכשר ועם משפחתו. בשבילם, זה יהיה עוד ערב שבו הם שרים יחד.
