הרב אליהו שדמי

מהם הדברים שאותם אנו מטפחים? ומהם הדברים שעבורם אנו מפנים זמן מזמננו הפרטי? רשימת פשעים כל כך מגוונת בפסוק אחד. הראשונה היא פשוט היעדר הכנסת

משה מקדים את דברי האזהרה שלו במלה "ראה". ראה, אנוכי נותן לפניכם היום ברכה וקללה. אך מדוע "ראה"? מה יש כאן לראות? האם הוא הראה

המציאות היא שאלוקים הוא המספק לנו את צרכינו ודואג לנו, ממש כשם שאבותינו הנודדים במדבר היו תלויים בו באופן מוחלט . בסופו של יום מה

פרשת ואתחנן, רש"י, פרשן התורה הדגול, מפרש  "בכל מאודך" – בכל ממונך. מוזר, אם כבר נצטווינו לאהוב את השם ואף להיות מוכנים למסור את נפשנו,

בפרשת השבוע מסופר שבשעה שעמנו  מתכונן לכיבוש כנען ולחלוקת הנחלות בארץ המובטחת בין 12 השבטים, שבטי ראובן וגד מבקשים ממשה בקשה מיוחדת. היה להם "מקנה

אבל זו לא הייתה האתיקה היהודית מעולם. אותנו לימדו אחרת, ומערכת הערכים העתיקה שלנו רלוונטית כיום כמו בזמנים עברו. פרטיות, צניעות ודיסקרטיות הן כולן תכונות

פרשת חוקת. אדם אחד לא יכול לתאר לעצמו להתחיל את היום בלי הנחת תפילין. האחר לא ראה תפילין מאז מסיבת בר המצווה שלו לפני 40

בפרשת השבוע מסופר על שנים עשר המרגלים ששלח משה לתור את הארץ המובטחת, והסיפור הזה הוא דוגמא מצויינת לכך שהרוב לפעמים טועה. רק שניים מתוך